דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן שעא
סעיף ב' (א) לפיכך אם אירע קלקול הבא מאליו כגון ששטפה נהר אין אחריות ההפסד על הגזלן שבחזקת בעלים עומדת ואומר לו הרי שלך לפניך אבל אם הפסידה הגזלן בידיו כגון שחפר בה בורות שיחין וכו' חייב להעמיד לו בית או שדה כמו שהיה בשעת הגזילה ישלם דמי מה שהפסיד, מבואר להדיא היכא דלא עשה הגזלן בידים אף די"ל דאם לא גזלו לא אירע בו הקלקול אפילו הכי פטור כיון דקרקע אינה נגזלת ובחזקת בעלים עומדת אומר לו הש"ל, ואם בא אדם וחטף פירות מגזלן מה שעדיין עומדים באילן הגזלן פטור, אף דנוכל לומר דאם היו ברשות בעלים משמר הפירות מ"מ פטור, וצ"ע מסוגיא דב"ק במתניתין (דף קט"ז) הגוזל שדה מחברו ונטלה מסיקין אם מכת מדינה היא אומר הרי שלך לפניך, ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר, ומבואר בסוגיא דאם אנסוה לארעא דידיה ולא אנסוה כולי ארעתא חייב הגזלן וכן פסק המחבר (כאן סעיף ג') וצ"ע דהא מבואר מלשון הרמב"ם וטור ומחבר דדוקא היכא דעשה ההפסד בידים חייב הגזלן ואי לא אינו חייב, ולפעד"נ דהא מבואר ברשב"א ב"ק שם דמחמת גזלן חייב לא מדינא דהא קרקע אינה נגזלת ובחזקת בעלים עומדת ויכול לומר הרי שלך לפניך אלא מטעם קנס הוא, וכמבואר בירושלמי קנס קנסו חכמים בגזלן, ולפ"ז י"ל דוקא אם אנס קרקע והקרקע עדיין בעין קנסו ורואין כאלו היתה עדיין ביד גזלן משום הכי חייב אבל אם נאבד הדבר שגזל או נשרף השטר וכן אם העבד מת או נשרף ג"כ פטור, [חוץ לשטת הראב"ד דסובר דאם נשרף העבד גזלן חייב, ועש"ך (סימן שס"ג וסימן שפ"ו) דפסק דפטור כיון דקרקע אינה נגזלת ובחזקת בעלים עומדת אין לו חיוב דגזלן], מ"מ היכא דמחמת גזלן נטלו ועדיין הדבר בעין קנסו חכמים וכמבואר ברשב"א בשם ירושלמי ורואין כאלו היה עדיין ביד גזלן משום הכי חייב להעמיד לו קרקע ושוי':