דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן רפ
סעיף י' (א) נפל הבית עליו ועל אמו יורשי הכן אומרים האם מתה תחילה. ויורשי האם אומרים הבן מת תחילה מעמידים נכסי האם בחזקת יורשיה שהם יורשים ודאים. ערמב"ם (פרק ה' מנחלות הלכה ו') וז"ל דמעמידין נכסי האם בחזקת יורשי' שהם יורשין ודאין אבל יורשי כבן הם ספק שאם מת הבן תחילה אין לאחיו מאביו בנכסי אמן כלום כמו שביארנו עכ"ל הרמב"ם, ולכאורה יש לדקדק למה כתב הרמב"ם טעם עוד שהם יורשי ודאי והגמ' ב"ב (דף קנח) קאמר הטעם דהוחזק נחלה באותו שבט, ועיין בתשובת הרא"ש (כלל פ"ד דין ג') שדקדק בדברי הרמב"ם ע"ש, ולפע"ד נראה ליישב דהא לכאורה צריכים להבין כיון דהוחזק נחלה באותו שבט כמבואר בגמ' בבא בתרא הנ"ל שהיא מייחסת אחר שבט אביה, א"כ היכא דיש לה בן אחר אם כן ממה נפשך נעקר נחלה מאותו שבט חולקים חצי נחלה, אך לשיטת הרשב"ם אתי שפיר דפירש דאפילו לת"ק דסובר דחולקים דוקא שלא נשאר זרע אחר דאם יש לה בן מאיש אחר הוא נוטל הנכסים משום שהוא ודאי יורש והם ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי ע"ש ותוספות חולקים על זה, ולפ"ז יש לומר משום הכי נקט הרמב"ם תרי טעמים חדא דהוחזק נחלה באותו שבט דהיינו דלא נשאר לה זרע ואם נשאר לה בן מאיש אף דממה נפשך נעקר נחלה מאותו שבט מ"מ הוא נוטל כולה משום דאין ספק מוציא מידי ודאי שהם ספק שמא בן מת תחלה ואין יורש את אמו להנחיל לאחים מאב ואין ספק מוציא מידי ודאי: