דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן רעג
סעיף ז' (א) המפקיר את הקרקע כל הקודם והחזיק בה זכה וכו' אבל מדברי סופרים אינו הפקר עד שיפקיר בפני ג' [הג"ה] וי"א דאפילו בינו לבין עצמו הוי הפקר עסמ"ע (סקי"א) דכתב דהרמ"א קאי רק על דין תורה אבל מדרבנן בעי ג' ואינו נפקא מינה רק לענין איסור שבת ע"ש, ולפע"ד נראה לפי מה שכתבו הנמוק"י בבא מציעא (דף ל') וחדושי הר"ן שם דתירצו שני תרוצים אחד משום דר' ישמעאל בר' יוסי כדי שלא יכשלו בלאו מן התורה, ועוד דוקא בדבר ששייך ערמה צריך ג' אבל בנאו הכי לא ע"ש, ממילא יש לומר דלאו דוקא לענין איסור שבת הה"ד היכא דלא שייך ערמה מהני אפילו בינו לבין עצמו, ולפע"ד לשון הגמרא מסייע ליה להרא"ש והרמ"א מדלא קאמר הגמרא לשון בפני עד אחד רק בפני אחד, משמע כהרא"ש דאפילו בינו לבין עצמו הוי הפקר רק צריך אחד לידע שהפקיר, דאל"כ לא ידע שום אחד שהפקיר ומי יהיה חצוף ושוטה לזכות בו אם אינו יודע שהיא הפקר: