דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן קעו
סעיף ח' (א) השותפין שומר שכר הן שאם נגנב או נאבד מהשותפות ברשות אחד מהם חייב באחריותו וכו' אבל אם התחילו להתעסק ביחד אפילו אם אח"כ נתעסק בו כל אחד לבדו פטורים דשמירה בבעלים היא וכו' וכן קי"ל [לקמן סי' שמ"ו סעיף ט"ז ובסמ"ע שם סקכ"ו] לענין בעל בנכסי אשתו דהוי שאלה בבעלים אפילו בשעה שלא עשתה מעשה, ולכאורה קשה מסוגיא דבבא מציעא (דף צ"ז ע"א) אמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא ושפיר מתא כלהון בעידן עבידתייהו כשאלה בבעלים דמי ופירש רש"י אם משהיה זה במלאכתו שאל ממנו בהמה פטור וכן פסק הרמב"ם ועיין לקין (סימן שמ"ו סעיף י"ב) דיש כאן שני שטות שטה ראשונה סובר דבעינן שהוא יושב בו לעשות אם השאיל או השכיר לאחד מאלו שהיא עוסק במלאכתם הרי זה שאולה בבעלים ויוצא חובתו וי"ח וכו' ע"ש וא"כ קשה אמאי הכא גבי שותפין דאין צריך להתעסק בו כל אחד ודי בהתחילו לעסוק וכן גבי בעל בנכסי אשתו הוי שאלה בבעלים אפילו בשעה שלא עשתה מעשה וכן הקשה בנתיבות המשפט (בסימן שמ"ו סק"ג) ע"ש ולפע"ד נראה לתרץ דדוקא גבי בעל בנכסי אשתו כיון שהיא משועבדת לבעלה ואינה יכולה להפקיע משום הכי נקרא שאלה בבעלים אף שלא בשעת מלאכה וכן גבי שותפין (בסימן זה) דלכמה פוסקי' אינם יכולים לחזור בתוך הזמן ואפי' להפוסקי' דסוברים דיכולים לחזור מ"מ כמה פעמים אינם יכולים לחזור דהיינו בסחורה שאין יכולין לחלוק משום הכי שפיר הוי שאלה בבעלים אף שלא בשעת מלאכה, אבל לקמן (בסימן שמ"ו סימן י"ב) דכיון דפועלים הם ופועל יכול לחזור אפילו בחצי היום משום הכי צריך דוקא שהוא יושב בו לעשות מלאכה דאל"כ אין לו דין בעליו עמו כיון דפועל יכול לחזור והיש חולקין דלקמן [והוא שטת הראב"ד] ס"ל דלהא לא חיישינן דדלמא פועל יחזור בו משום הכי לא בעינן דיעסוק במלאכתו כדאשכחן בב"מ (דף י') שאני פועל דידי כיד בעל הבית הוא וכי הדר ביה טעמא אחרינא וכו' אבל כל כמה דלא הדר ידו כיד בעלים הוא:
סעיף כ"ח (ב) שנים שהיו שותפין בחוב אחד וכו' [הג"ה] וכן בכל מקום דאיכא פסידא יכול אחד מהן לחלוק בלא דעת חברו ולהציל לעצמו, הנה היכא דקנה אחד מחברו להיות שותף בסחורה לא קנה דאף שנתן מעות מ"מ מדרבנן משום גזרה שמא יאמר נשרפו חטיך לבעלי' אם יראה שנפל דליקה יאמר לעצמי הצלתי (כמבואר בסוגיא ב"ק (דף קט"ז) כגון זה שותף חולק שלא לדעת חבירו אפילו יכול להציל כולה ע"י הדחק) וכן משמע בחולין (דף פ"ג) בארבעה פרקים וכו' אבל היכא דקנה אחד מחברו חצי כלי באופן שאין ראוי לחלוק בשום אופן (יש להסתפק ולומר] דקנה חצי כלי דהא דבר תורה מעות קונות רק מדרבנן משום גזרה והכא לא שייך זה ואפשר דהוי כמו שכירות דסובר הר"ן דמעות קונה ועיין (בסימן קצ"ח סעיף ו') וה"נ מעות קונות או דלמא כיון דשם מכר עליו לא פליג רבנן וצ"ע אחר כך ראיתי בספר שער משפט שמדבר קצת מזה: