אור ברסלב
דברי התורה סימן קנה

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן קנה

סימן קנד

סעי' א' (א) הבית והעליה של שנים לא יעשה בעל חבית תנור בתוך ביתו אלא א"כ יש לו על גביו גובה ד' אמות וכו' ואע"פ שהרחיק כשיעור אם יצא האש והזיקה משלם מה שהזיקה עש"ך (סק"ב) מ"ש בשם הרי"ף לחלק בין האי דהכא להאי (דסי' תי"ח) וע' בנתיבות (סק"א) מ"ש בביאור כוונת ד"ק ע"ש ולכאורה קשה דהא לקמן (סעיף ז' בהג"ה) גבי מרחיקין את הרחיים מן הכותל וכו' כתב הרמ"א ואם לא הרחיק והזיק בית חברו חייב לשלם משמע. להדיא דאם הרחיק כשיעור אם הזיק פטור ואמאי לא חייב כמו הכא ועל זה לא שייך תירוץ הש"ך כלום ולפע"ד נראה לחלק דהכא ברור הוא דאש ישרפה משום הכי אפילו אם הרחיק כשיעור חייב אבל התם גבי רחיים וכדומה כמעט אי אפשר להעמיד עליו משום הכי כתב הרמ"א אם לא הרחיק כשיעור והזיק חייב לשלם אבל אם הרחיק פטור וסברא זו מבואר בטור (סעיף מ"ט ונון) בשם בעל העיטור עי"ש ונראה להדיא כן ועיין לקמן (סעיף ט"ו וסעיף ל"ג) ועיין בקצות החשן ועיין בתשובת הרא"ש (כלל ק' סימן ד') נראה להדיא דאפילו הרחיק [את הרחיים מהכותל] כשיעור נמי חייב עיין שם וצריך עיון:

סעי' כ"ד (ב) מרחיקין השובך מהעיר חמשים אמה וכו' ונראה לי דיש לומר [דכשהרחיק נ' אמה ובכלל זאת אכלו זרעוני גינה דפטור בעל השובך] לפי מה שהביא נ"י טעם דחייב מה שאכלו זרעוני גנה דהוי כמו שן דשורו דחייב רחמנא לפי זה הא אנן קי"ל (בסימן שצ"ו סעיף א') דשמירה פחותה דהיינו דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה אע"פ שאין יכולה לעמוד ברוח שאין מצויה מ"מ פטרי רחמנא דהתורה מיעטה בשמירתן וה"נ כיון דהרחיק חמשים אמה דמילוי כריסא אף שהלכו יותר ואכלו זרעוני גנה מ"מ לא גרע משמירה פחותה דדי בכך אף דמבואר בטור בשם בעל העיטור אף אם הרחיק חייב וכן בתשובת הרא"ש הנ"ל מ"מ לסברת נ"י פטור מטעם הנ"ל: (ג) ואם לקחו כמו שהוא אפילו בתוך בית רובע הרי הוא בחזקתו עט"ז דפסק דגבי קוטרא ובית הכסא לא מהני חזקה ולא טענינן ללוקח דמלתא דלא שכיחא היא (רק) שמכר בקנין מעות על זה צריך להביא ראיה ובזה לא אמרינן דטענינן ללוקח ע"ש. ולכאורה קשה א"כ בשובך סמוך לעיר בתוך חמשים דשייך לרבים בזה הביא הרמ"א לעיל (סימן קמ"ט סעיף ל"א) דלא מהני חזקה ועש"ך שם (סקל"א) א"כ אמאי בזה טוענין ללוקח ועיין בתומים שם (סקי'"ח) ולפע"ד נראה דהכא אע"ג דכתב הטור והמחבר דטוענין ללוקח ל"ש נגד יחיד ולא שנא נגד רבים דהיינו דשובך הוא בתוך חמשים אמה של העיר מ"מ לכל אחד יש חלק בפני עצמו שפיר טוענין ללוקח דהוא עצמו נמי אם החזיק ג' שנים וטען שלקח מכל אחד רשות נמי נאמן כיון דלכל אחד שייך לו שדה בפני עצמו אבל התם (בסימן קמ"ט) מה שכתב הרמ"א הוא דבר ששייך לרבים ביחד ושפיר לא מהני חזקה, אח"כ ראיתי בנתיבות משפט (בסימן קמ"ט) שכתב קצת כעין סברא זו ולפ"ז מיושב קושיית הרשב"א הובא באסיפת זקנים ב"ב (דף כ"ג) מה שתירץ הגמרא ואי שמעינן הכא דכיון דיחיד אמאי פייסי' דהכא קתני ג"כ שובך מן העיר דהוא דרבים ע"ש ולפי הנ"ל כיון דבשובך כיון דכל אחד יש לו חלק בפני עצמו שייך שפיר פייסי' אבל התם גבי זיזין לרשות הרבים שייך לרבים ביחד לא שמעינן מהכא:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה