אור ברסלב
דברי התורה סימן קנד

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן קנד

סימן קנג

סעי' ו' (א) מי שבא לפתוח חלון או לחצר חברו בין חלון גדולה ובין חלון קטנה וכו' בעל החצר מעכב עליו שהרי אומר וכו' תעלה בסולם ותראה ערמב"ן ונמוק"י דהקשו דהא מבואר במתניתין לעיל (דף ה') מארבע אמות ולמעלה אין חייב לבנותו אמאי אין יכול לומר תעלה בשרשיפא ע"ש ולפע"ד י"ל בפשטות דהכא יש לומר דלמא תעלה בשרשיפא משום הכי יכול לעכב עליו שלא לעשות חלון כלל בחצר שלו אבל התם דשייך חצר לשני שותפין שפיר מחייבי רבנן שיעור ארבע אמות כדי שלא להזיק חברו כיון שיכול לראות להדיא בכל עת שהוא בחצרו ושיעור ד' אמות מספיק אבל אין יכול לטעון שיעשה גבוה יותר דלמא יעמוד בשרשיפא דאם כן אין לדבר סוף דאפילו יעשה גבוה יותר דלמא יקח סולם גדול ושפיר אוקמיה שיעור קבוע להיזק ראיה כדרך ההולכים תמיד אבל הכא יכול למחות שלא יעשה חלון כלל מטעם הנ"ל:

סעי' ח' (ב) בד"א שיש חזקה להיזק ראי' בעושה מעש' כגון פותח חלון לחצר חברו אבל חצר השותפין אע"פ שעמדו שנים רבות בלא מחיצה כיון דממילא בלא עשיית שום מעשה הם מזיקים אין להם חזקה וכופים זה את זה לעשות מחיצה. עסמ"ע (סקכ"ג) דהביא דברי הרא"ש דהטעם דלא מהני כאן חזקה דדוקא היכא דמחזיק מזיק לבד שייך לומר כיון דלא מיחה הפסיד אבל כאן דמזיק זה כמו זה ועוד טעם אחר כיון דהיזק תדיר הוא והוא ברא"ש ריש ב"ב ע"ש ולפע"ד יש נפ"מ בין הני שני טעמים דהא אנן קי"ל (בסי' קע"ג עיף ג') באחין שחלקו דאין להם חלונות ולא דרך זה על זה וכן מבואר (בסימן זה סעיף כ"ז) אם החזיק ג' שנים וטוען שקנה ממנו או שמתנה נתנה לו לסברת המחבר לא מהני כיון שלא עשה מעשה בהיזק כמו גבי חצר השותפין ולסברת הרא"ש מהני כיון דהכא הוא מזיק רק לבעל החצר ובעל החצר אינו מזיקו וגם כיון דאינו הזיקו תדיר מהני חזקה ולא דמי לחצר השותפין כנ"ל ועיין ברא"ש מס' בבא בתרא (דף ז') ונראה להדיא כן ע"ש ועיין בקצות החשן (סי' ק"ס) שכתב נפ"מ בין גג לחצר:

סעי' ט"ז בהג"ה (ג) ואפילו למ"ד שיש לו חזקה הואיל והיה יכול למחות ה"מ בפותח לרשות חבירו אבל בפותח לר"ה וכדומה שאין בידו למחות לכ"ע לא הוי חזקה. עסמ"ע (סקל"ח) הביא תשובת הרשב"א דטעמא דמלתא דיכול (לקנות) [לבנות] ויאפיל נגדו דעתה נהנה מאויר חצרו יכול לבנות ויאפיל אבל חלון אין יכול לבנות נגד חלון חבירו שיכול לומר זה אל חזקיני ע"ש ולכאורה צ"ע דהא מבואר לקמן (סעיף כ"ו) אחד משותפין שרצה להגביה כותל המשותף ביניהם אע"פ שהוא מאפיל החצר אינו יכול לעכב עליו ע"ש ומקורו הוא מתשובת הריב"ש ועיקר של טענת מאפיל שייך גבי חלון דאורה מן הצד אבל הכא לא שייך זה כמבואר בב"י בשם הריב"ש דהא הוא נהנה מאויר חצרו והכא לא שייך שום חזקה דדבר הנעשה ממילא הוא וגם לא לבעלים שום היזק פשיטא דהא יכול להאפיל כמו בר"ה כמבואר הכא וצ"ע:

סעי' י"ח (ד) ראובן שיש לו בית אצל כותי וכו' עיין מה שכתבתי לעיל (סימן ס"ז סק"ג) ישוב נכון על קושיית הסמ"ע:

סעי' י"ט בהג"ה (ה) וכבר נתבאר בסמוך דיש חולקין דבריו צ"ע דהא אדרבה בסעיף זה מבואר כמו סברת יש חולקין שהביא הרמ"א לעיל ועיין סמ"ע (סקמ"ה) דמיישב תרי הסעיפים ועש"ך (סקכ"א) דהביא בשם הב"ח דסעיף זה הוא שטת הרשב"א שחולק על (סעיף י"ח) ע"ש ולפ"ז אפשר דכוונת הרמ"א דבסעיף זה דהוא דעת הרשב"א דחולק על (סעיף י"ח) וסובר ישראל שבא מחמת כותי אף שלא אמרינן למעליותא הרי הוא ככותי אעפ"כ זוכה כמו כותי ויש לו זכות כוונתו להראות דהיינו דדין זה תלוי בסברת הרא"ש והר"מ וכה"ג מצינו לעיל (סימן ק"מ סעיף ב' בהג"ה) ע"ש:

סעי' כ"ה (ו) אם פתח בתקרת עלייתו כעין ארובה ומשם נכנס אור לביתו אם בא שכינו לבנות אין צריך להרחיק כלל לכאורה צריכים להבין דהא לעיל (סעיף י"ד) מבואר דאם עשוי לאורה הוי חזקה ע"ש וצ"ל דהכא איירי דאינו עשוי מן הצד אלא בתקרה למעלה נגד אויר הרקיע דהא אפשר להביט לחצר חבירו משום הכי אין לו חזקה אבל לעיל אף שהוא גבוה מאוד מ"מ יוכל להביט על ידי שרשיפא וכן נראה מדברי הב"י על הטור (סעיף כ"ט) ע"ש:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה