דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן קנ
סעיף ב' (א) נתנה הממשכן לבנו במתנה וחזר ועשה שטר מכירה לבעל המשכונא עטר המכירה אינו כלום וכו' ואינו אלא כמלוה ע"פ ועיין מה שכתבתי לעיל סימן ע' עיין שם:
סעי' ו' (ב') כמו שהדין בין ראובן ושמעון כן הדין בינו ובין יורשי שמעון וכו' ויש מי שאומר דכל מאי דמצי אביהן למטען ולהשביע טענינן להו ליתמי אפילו בשמא והיא שטת הרא"ש ונ"ל אף ליש אומרים היינו דוקא היכא דאכל פירות דיתמי הגם דהוא נאמן במגו דלקוח מ"מ צריך לשבע אבל אם טען דלקח מאביהם ואכל שני חזקה א"כ לא שייך ממון זה ליתמי לכ"ע א"צ לשבע ואין להקשות יהא נאמן במגו דלקוח דהא מבואר בש"ך (בסימן ס"ו סקקכ"ה וסימן צ"ה סקי"ז) דגבי שבועת היסת לא אמרינן מגו לאפטורי משבועה ובמק"א כתבתי דמהרא"ש בסוגיא דאומן משמע אפילו בשבועת היסת נמי אמרינן מגו לאפטורי משבועה וצ"ע: