דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן קכג
סעיף י"א בהג"ה (א) יכול אדם להרשות ללוה לדון עם ערב קבלן שלו. עסמ"ע (ס"ק יז) דהה"ד ערב דעלמא כשאין ללוה ג"כ יוכל ליתן הרשאה לדון עם הערב וכן כתב הש"ך (סקכ"ד) ולפע"ד יש לעיין בזה דהא צריך לכתוב זיל דון זכי ואפיק לנפשך וצריך להקנות הקנאה גמורה רק דחכז"ל תקנו דאפילו בדברים שאינו יכול להקנות מ"מ נעשה כאלו הקנה לו כמבואר [אף דקי"ל ב"ק פרק מרובה א"ש וכן כתב הש"ך לעיל (סק"א) דקי"ל הרשאה שליח שוי' היינו דאין יכול לעכב המעות עצמו] א"כ הכא גבי ערב דעלמא לא שייך לומר דנעשה כאלו קנה קנין גמור דנעשה כאלו הוא שלו דהא אין נפרעין מהערב תחלה ולכן אם יש ללוה לשלם פקע הערב לגמרי [א"כ בנ"ד] דומה כאלו מחל ללוה וא"כ ממילא נפקע הערב א"כ אפשר דמשום הכי כתב הרמ"א דוקא ערב קבלן דאפילו יש ללוה יכול לפרע תחלה מן הערב ולכך יכול להרשות לדון בכל ענין, וצריך עיון ועיין (סעיף י"ג) בסמ"ע וש"ך: