דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן קט
סעי' ג' (א) וב"ד שהכריזוה כראוי ובדקו יפה ודקדקו בשומא אע"פ שטעו ומכרו שוה ק' בר' או ר' בק' מכרן קיים. עש"ך (סק"ב) דהקשה על הכסף משנה דסובר דאם עשו הכרזה אבל לא בדקו בשומא ואגרת ביקורית דינו כדברים שאין מכריזין דפחות משתות מכרן קיים אם כן הוה להו לש"ס לתרץ דרישא איירי דלא עשו אגרת ביקורית ע"ש ולפע"ד נראה דיש ליישב קושיית הש"ך דלא מצי הש"ס לתרץ דאיירי דלא עשו אגרת בקורית אבל הכרזה עשו דא"כ הא קתני רישא רשב"ג אומר פחתו שתות או הותירו שתות מכרן קיים דא"כ מה כח ב"ד יפה וכיון דעשו שלא כדין מה כח ב"ד שייך בזה דהא, לא עשו כדין ע"כ צריך הש"ס לתרץ דאיירי בדברים שאין מכריזין באופן שעשו כדין:
סעי' ד' (ב) אפוטרופוס או ב"ד שלא לצורך היתומים מוכרין שלא בהכרזה ופורעים, עסמ"ע (ס"ק כ') דסובר דדין זה הוי כמו לכרגא ולמזוני ולקבורה מזבנינן בלא אכרזתא ועיין ש"ך (ס"ק ד') דחולק וסובר דוקא אם אפוטרופוס רוצה לשלם אבל אם אינו רוצה לשלם מעצמו דצריך הכרזה כדין שמוכרין ב"ד נכסי לוה כמבואר לעיל (סימן ק"ג) ע"ש, ולפע"ד יש ראי' להסמ"ע מדברי הרא"ש כתובות פ' אלמנה נזונות (סי' כ') דהקשה על תירוץ הגמ' דאוקמי' מתניתין דשום הדיינין דאיירי בדברים שאין מכריזין עבדים ושטרות ומטלטלין תיפוק לי' דמטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי ואין לומר דאיירי דלוה אפוטרופיס לצורך היתומים דא"כ מוכרין שלא בהכרזה ע"ש, ולפי שיטת הש"ך נוכל לאוקמי' באמת שלוה לצורך יתומים אבל אינו רוצה לשלם מעצמו דצריך הכרזה לשיטת הש"ך אלא ע"כ מוכח מדברי הרא"ש כשיטת הסמ"ע דאע"פ שאין רוצה האפוטרופיס לשלם מעצמו גם כן אין צריך הכרזה ועיין: