דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן צג
סעי' א' (א) אלו נשבעין בטענת שמא השותפים וכו'. יש לעיין היכא דטען ברי גזלת כך וכך מהשותפות אם צריך לשבע בנקיטת חפץ די"ל פטור משום חזקה אין אדם מעיז [ונ"מ היכא דלא חשדו בדבר אחר דאל"כ צריך לשבע ע"י גלגול] אח"כ ראיתי בנתיבות המשפט (סק"א) דפסק דבברי א"נ לשבע ע"ש ועיין בלשון הגמרא שבועות (דף מ"ח ע"ב) אלו נשבעין שלא בטענת ברי אלא טענת שמא משמע נמי בטענת ברי אין נשבעין:
סעיף ט' (ב) תבע אחד מחם את חברו ואמר לו השבע לי כי עדיין השותפות קיימת ונתבע אומר חלקנו כבר וכו' לפי שאין משביעין היסת ואין מגלגלין אלא על טענה שאם יודה בה חייב ממון: עסמ"ע (סקי"ז) דהקשה הא מבואר לעיל (סימן פ"ז) בשם רב האי גאון אם תבעו לחברו שנתחייב לו שבועה מן התורה והשיב הנתבע דנשבע כבר דצריך לשבע היסת ואמאי פטור הכא אפילו מהיסת ע"ש מה שתירץ והש"ך (סקי"א) כתב דבחנם דחק דהא טעמא של רב האי משום תקנתא לתקנתא לא, עבדינן א"כ גם בשבועת השותפין אע"פ שהיא כעין דאורייתא מ"מ כיון שהיא מדרבנן תקנתא לתקנתא לא עבדינן ע"ש ולפע"ד נראה דלא תירץ הש"ך בזה כלום דהכא קתני דאין משביעין אפילו ע"י גלגול משמע כמבואר (סעיף י') וגלגול הוא מן התורה מואמרה האשה אמן אמן אלא ע"כ נשמע מזה היכא דעיקר שבועה היא מן התורה גלגול נמי מן התורה הוא אבל היכא דעיקר היא מדרבנן גלגול ג"כ מדרבנן ולא שייך על זה תקנתא ועיין בט"ז לעיל (סימן צ') ע"ש:
סעי' י' (ג) טענו עדיין שותפי אתה ונשאר לי אצלך כך וכך וזה אומר כבר חלקנו ולא נשאר לך אצלי כלום או לא הייתי שותפך מעולם הרי הנתבע נשבע היסת שאין לו בידו כלום ומגלגל עליו שלא גזלתני כלום מעולם ואין מגלגל עליו שלא היה שותפו או שכבר חלקו מטעם שאמרנו. עסמ"ע (סקי"ח) דמשום הכי אין מגלגלין עליו שלא היה שותפו דלא ניחא לשותף בגלגול זה דשמא יברר עליו שהיה שותפו ועוד יש נ"מ אחרים בין הני גלגולים עכ"ל. ולפי דעתי נפ"מ פשוט דהא מבואר לקמן (סימן צ"ד סעיף ג') דאם הגלגול הוא בטענת ודאי של תובע אין יכול לפטור בתשלומין עיקר אבל אם הגלגול הוא בטענת שמא של תובע יכול לפטור מן הגלגול בתשלומין עיקר ע"ש ולפ"ז אם יכול לגלגל על טענתו שלא היה שותפו מעולם א"כ הוי טענת ברי ואין נתבע יכול לפטור עצמו בתשלומין עיקר אבל אם מגלגלין עליו רק שלא נטל וזה הוא טענת שמא של תובע יכול הנתבע לפטור עצמו בתשלומין עיקר דאם יוכל לגלגל עליו שלא היה שותפו ואין נתבע רוצה לשבע רואין כאלו נעשה שותף וצריך לשבע שלא גזלו כמו בכל שותף דנשבע על ספק אבל כיון דאינו יכול לגלגל שלא היה שותפו רק על חשד שלא גזל ממנו כלום יוכל הנתבע לפטור עצמו מגלגול בתשלומי עיקר כמבואר לקמן סי' צ"ד: