אור ברסלב
דברי התורה סימן עא

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן עא

סימן ע

סעיף א' (א) התנה המלוה עם הלוה שיהא נאמן בכל עת שיאמר שלא פרעו הרי זה נוטל בלא שבועה ואם התנה עמו שיהא המלוה נאמן כשני עדים אע"פ שהביא עדים שפרע הרי זה גובה ממנו בלא שבועה עסמ"ע (סק"ד) דהוכיח דנאמנות סתם נאמן המלוה נגד עד אחד משום הכי כשאומר שיהא נאמן כשני עדים ע"כ רוצה לומר שיהא נאמן טפי משני עדים אבל אם נאמר דנאמנות סתם אינו מועיל נגד עד אחד א"כ י"ל נאמנות כתרי דהיינו יותר מעד אחד אבל יותר מתרי לא ע"ש ולכאורה קשה אף אם נאמר דנאמנות סתם נאמן המלוה נגד עד אחד אבל אם הוציא כתב ידו על המלוה שקבל סכום פלוני ומלוה אומר שהוא סכום מפרעון אחר הדין עם הלוה כמבואר לקמן (סעיף ט') אבל היכא דנתן לו נאמנות כתרי ודאי יכול לומר שהוא פרעון מעסק אחר כמו שעדים אומרים שהוא מחוב אחר וכן מבואר בטור אבל אכתי האיך מוכח דבהכחיש עדים שיהא נאמן יותר משני עדים וצ"ע:

סעיף ג' (ב) הא דמהני נאמנות נגד עדים ה"מ כשמעידין בפנינו פרע אבל אם העידו בפנינו הודה שפרעו נאמנין שלא פסלם אלא לפרעון אבל הודאה מלתא אחריתי היא וכן אם העידו שמחל החוב נאמנים עש"ך (סק"ח) דחולק על הטור ומחבר וכתב מהרמב"ם אינו ראיה דהרמב"ם איירי בהודה לפני ב"ד דזה מהני לכולי עלמא אבל בפני עדים יש לומר דלא מהני ע"ש ולפע"ד שפיר דברי הטור דהא הרמב"ם סתם שני דברים וז"ל זה שהאמין למלוה כשני עדים מאי תקנתיה כשיפרע יקרע השטר או יעיד זה המלוה על עצמו שבטל כל השטרות שיש לו על פלוני או יעיד על עצמו שקבל כל החוב שיש לו על פלוני עכ"ל א"כ איך נוכל לומר דרמב"ם איירי לפני ב"ד כיון דכתב [כאן נחסר בהעתקה ונמצא בתקוני הטעות] ועוד הלא כתב ג"כ שיעיד על עצמו שבטל כל השטר ובבטל י"ל משום דמחל וכתב הש"ך בעצמו (סק"י) דמחילה נאמנים עדים לכולי עלמא א"כ שפיר יש לומר מה שהביא הרמב"ם או יעיד על עצמו שקבל כל החוב שיש לו על פלוני ג"כ כוונתו שאמר כן לפני עדים ושפיר דברי המחבר וטור:

סעי' ה' (ג) בהג"ה ואם הביא עדים שפרעו מהני עש"ך (סקט"ז) תוכן הדברים דהיכא דאמר המלוה אם לא תכתוב על גבי השטר לא תהא נאמן דינו כאומר לו אל תפרעני אלא בפני פלוני ולפי שטת הרי"ף אף אם הביא עדים שפרע אינו נאמן ולדידן דקי"ל דאם אמר אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני דנאמן אם הביא עדים שפרע כאן ג"כ נאמן ולפע"ד קשה דאף לדידן דקי"ל דנאמן אבל כאן אמאי נאמן דהא טעמא של תוס' והרא"ש דמאי דאמר ליה אל תפרעני אלא בפני פלוני כי היכי דלא לדחייה כמבואר בהדיא במס' שבועות וזה שפיר נוכל לומר במלוה ע"פ אבל הכא הא איירי במלוה בשטר דלא שייך דלא לדחייה דהא יש לו עליו שטר אפשר לומר דאם התנה עמו דלא יהא נאמן רק באם תכתוב על גביו כ"ע מודים דאף אם עדים אומרים שפרע ג"כ אינו נאמן וצ"ע:

סעי' י"ט (ד) אין נאמנות מועיל לגבי לקוחות וכו' והה"ד למלוה מוקדם הבא לגבות שצריך לשבע אע"פ שכתוב בשטרו נאמנות ודוקא היכא דלית ליה נכסים בעבור הבע"ח מאוחר כמבואר לקמן (סימן קי"א סעיף ז') לכאורה קשה דהא מקור דין זה נובע מכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ"ג ע"ב) ראשונה נשבעת לשניי' ופרש"י דאחרונה טוענת דלמא לא נשתייר כשיעור כתובתה [ועתוס' דכתב אף דשלישית נשבעת מ"מ מועיל מה שראשונה נשבעת לשניי' ע"ש] א"כ נראה דאף דנשאר לבע"ח מאוחר מ"מ צריכה ראשונה לשבע לשניי' וכן הקשה הפני יהושע בכתובות שם ועוד קשה דהא מבואר שם בסוגיא (דף צ"ד) דטעמא דבן ננס דסובר דאחרונה נמי צריכה לשבע משום דסובר דבע"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה או חיישינן שמא תכסיף ופירש ר"ח וכן רבינו תם בתוס' ד"ה שנמצאת דאף דלא הוי רק חשש דשמא גזולה ויבא [הנגזל] אח"כ אפ"ה סובר בן ננס דאף אחרונה צריכה נשבע ורבנן סברי מה שגבה לא גבה וגם לא חיישינן שמא תכסיף וזה שפיר נגד בע"ח מאוחר אבל בנידון דידן הא הבעל חוב מאוחר יוכל לטעון לבעל חוב מוקדם דלמא הקרקע שאני גובה תבא עליה ערעור ולא אוכל לגבות כיון דאתה בע"ח מוקדם א"כ הוי לן למימר אף דאית ליה נכסי נמי צריך מוקדם לשבע ולפע"ד נראה דיש חילוק דהיכא דלוה קיים ובא בעל חוב לגבות דמשבעינן ליה למוקדם היינו דוקא היכא דלית כאן נכסי א"כ אנו רואין ההפסד לפנינו אבל היכא דאית ליה נכסים גם בעבור בע"ח מאוחר אין המוקדם צריך לשבע דזה אינו הפסד ברור רק חשש דדלמא יגבה קרקע מידך יוכל להיות דלוה ישלם לך שפיר לא חיישינן, אבל גבי יתמי דליכא כאן שום לוה שישלם רק נכסים, שפיר יש חשש, וצריך המוקדם לישבע אף דאית לי' נכסי, ולפ"ז מיושב דברי מהרש"ל מתמיהת מהרש"א עליו בתוס' שם (ד"ה שנמצא) עיין שם:

ה אפילו התנה בפירוש שיגבה מלקוחות בלא שבועת המלוה. עש"ך (סקמ"ב) דכתב דאם תפס מלוה יכול לומר קים לי כהנך פוסקים דסוברים דנאמנות מועיל לגבי לקוחות כיון דנאמנות בתוך השטר הוא קודם ללקוחות ע"ש, ונראה דאף לשטת הרי"ף דסובר דלא מהני נאמנות לגבי לקוחות היינו דווקא לענין שבועה דצריך לשבע נגד משעבדי אף דכתוב בו נאמנות משום דחיישינן לקנוניא כמבואר ברמב"ן וכן כתב סמ"ע (סקל"ו) אבל אם לוקח טוען אני פרעתי השבע לי י"ל דאפילו לשטת הרי"ף מהני נאמנות דידי' דהא מבואר בש"ך (ס"ק ל"ע) וכן בט"ז דנתן לו נאמנות מפורש אפי' לגבי יורשים דמהני הנאמנות גם לגבי יורשים (כבש"ע סעיף י"ז) אזי אפי' אם טוענין היורשים אנו פרענו לך גם בזה מועיל הנאמנות ואין המלוה צריך לישבע ודלא כסמ"ע ע"ש, וכן הסכמת שאר אחרונים, ולפ"ז כיון דכל הטעם דלא מהני נאמנות נגד לקוחות הוא רק משום קנוניא משום חשש שמא פרע לו ועשו קנוניא על הלקוחות אבל מה שלקוחות אומרים אנחנו פרענו לך לא שייך זה ודאי מהני נאמנות, ולפ"ז מיושב קושיית התומים דהקשה על המחבר (סעיף י"ז) דאם כתב הלוה נאמנות עליו ועל יורשיו ועל באי כחו כונתו בזה דבחי כחו לא קאי דוקא נגד יורשיו רק על מקבל מתנה ג"כ והקשה התומים דהא אנן קי"ל דלא מהני נאמנות נגד לקוחות ואמאי תהני נגד מקבל מתנה ע"ש ולפי הנ"ל ניחא דנפקא מינה אם מקבל מתנה אומר אני פרעתיו לך השבע לי על זה שפיר מהני נאמנות כיון דקדם הנאמנות בשטר קודם קבלת מתנה וקנוניא לא שייך כאן באופן זה ואפילו גבי לקוחות מהני נאמנות ואין המלוה צריך לשבע:

סעיף כ"ב (ו) כשהאמין המלוה ללוה שהוא נאמן על השטר לומר פרעתי אפילו תוך הזמן נאמן ואם מת לוה תוף זמנו יש אומרים שאינו גובה מן היורשים שאנו טוענין שאביהם פרע וכו' ויש אומרים שחייבים לפרוע. עש"ך (סקנ"א) דהביא בשם הרשד"ם דתמה על סברא אחרונה דהא יסוד מוסד הוא דטענינן ליתמי וללקוחות ותירץ הש"ך דיכול מלוה לומר לאביכם האמנתי ולא לכם ע"ש וקשה על זה דמה תירץ בכך נהי דלא האמין אלא ללוה מ"מ אנן ב"ד טוענין בעבורם מה שהיה אביהם יכול לטעון וללוה נתן נאמנות ולפע"ד נראה דטעם של יש אומרים [והוא שטת הרא"ש פרק הכותב סוף סי' כ"א] דחייבים לפרוע משום דלא שכיח שיפרע ויניח השטר ביד המלוה אף שיש נאמנות בשטר ועיין באורים (סקנ"ב) דכתב דרגלים לדבר דלא פרע ולפ"ז מיושב שפיר דהא הרא"ש פרק הכותב סי' ח') בעובדא דשב מרגניתא ס"ל דמלתא דלא שכיח. אין טוענין ליתמי ע"ש ושפיר אין [אנן] טוענין ליתומים דאביהם (פרע] דהא לא שכיח שיפרע ויניח השטר ביד המלוה ועל זה שאמרו [היתומים] שאביהם אמר להם שפרע כתב הרא"ש דיכול מלוה לומר לאביכם נתתי נאמנות ולא לכם:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה