אור ברסלב

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן ע

סימן סט

סעיף ג' (א) אמר לו אל תפרעני אלא בעדים בין שאמר לו בשעת הלואה ובין שאמר לו אחר הלואה צריך לפרוע בעדים עסמ"ע (סקי"ב) דפסק אפילו מוחה הלוה מ"מ צריך לפורעו בעדים והש"ך (סק"ט) כתב דוקא קבלה בשתיקה ע"ש והרא"ש סובר דצריך לקבל בפירוש ע"ש. ונראה דאפשר לשטת הרא"ש דסובר שלא בשעת הלואה צריך לקבל בפירוש וכן לפי פסק הש"ך היכא דשתיק דמהני היינו דוקא אם לוה טוען פרעתי אינו נאמן אף בלא קנין מ"מ אינו עשוי לפרוע כסברת הר"ן מש"ה אינו נאמן אבל חזר מקבלה קודם פרעון וטען דאינו רוצה בתנאי זה דלמא ישכח התראה הוי כמו מוחה בשעת תנאי אפשר דא"צ לפרעו בעדים כיון דלא הוי קנין וצ"ע:

סעי' ו' (ב) מי שנמחק שטר חובו וכו' מי שמכר שדהו באונס ומסר מודעא קודם לכן בענין שמכר בטל המעות שביד המוכר יש להם דין מלוה ע"פ ואינו טורף ממשעבדי בכח שטר שבידו שאין לו דין שטר שלא ניתן לכתוב וגם נאמן לומר פרעתי והה"ד לכל שטר שלא נתן לכתוב עסמ"ע (סקכ"א) וש"ך (סקכ"ח) ועיין לקמן (סימן ק"ן סעיף ב') נתנה הממשכן לבנו וחזר ועשה שטר מכירה לבעל המשכונא אינו כלום והמעות שנתן יותר על המשכונא אינם אלא מלוה ע"פ ועסמ"ע (סק"ג) דוקא שהיה מכירה באונס או מכח איסור רבית משום הכי לא הוי אלא מלוה ע"פ אבל היכא דלא עשו איסור בקנינו הוי מלוה בשטר וט"ז חולק ותמה על סמ"ע דהא מקח שנעשה באיסור המקח קיים והא דכתב רשב"א איסור רבית דזה גורם שלא ניתן לכתוב ע"ש. ולפע"ד דברי סמ"ע נכונים ותימא על תמיהתו דהא דין של הרשב"א איירי שמכר קרקע לחברו וכתב לו שטר מכירה ומסר בידו אבל לא החזיק בקרקע וקונה אותה ועושה אותה שטר הודאה בעדים למוכר כ"ז שיפרענו שחייב להחזיר אותה ואותה מכירה אינה כלום ופסק הרשב"א דמכר אינו כלום ועל המעות יוכל לטעון פרעתי כיון ששטר מכירה אינו שטר חוב כמלוה ע"פ נמי אינו ויכול לומר פרעתי ועב"י (סימן ע') דמבואר כן ממילא דברי הסמ"ע נכונים דהא מקח בטל מכח תנאי בלא איסור רבית ושפיר שטר חוב נמי בטל כיון שיש לו שטר מקח שנעשה באיסור ובשקר א"כ פירות שאכל הוא רבית גמור והוי כמו שטר שיש בו רבית וכלל קרן עם הרבית ששטר פסול כמבואר בח"מ (סימן נ"ב) ועיין תומים (סימן ק') שפסק כסמ"ע ע"ש:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה