דברי דוד מועד קטן· רבי דוד טעביל רובין ממינסק
פרק ב - מי שהפך · דף יג.
א"ל תניתוה או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל. עיי' רש"י שפי' דכולה בבא דאו לצורך המוכר מיותר ולפ"ז למאי דמשנינן פירושי קמפרש נמי כולה בבא דסיפא הוא פירושא דרישא ולא שרינן לקנות אלא לצורך המוכר שאין לו מה יאכל אבל לצורך הרווחה דלוקח שיהיה לו ברווח צרכי יו"ט לא שרינן. וזה מילתא דתמיה טובא דא"כ לא יהיה שרי לקנות בהמה לצורך יו"ט דגם זה לא מקרי רק הרווחה דאין לו מה יאכל הוא שאין לו לחם לאכול. והירושלמי שהביא הרא"ש לעיל לענין פרקמטיא אי את שתי קונדיטין גבן זיל זבין הוי תיובתא. ודוחק לומר דתלמודא דידן מחולק בזה עם הירושלמי. ועוד הא דתנן חולין (פג.) בד' פרקים בשנה המוכר צריך להודיע אמה מכרתי היום בתה מכרתי היום ואחד מהם הוא עי"ט האחרון של חג דהוא מועד ש"מ דשרי לקנות ולמכור לצורך המועד. ודוחק לומר דמיירי באין לו למוכר מה יאכל ועוד הא כיון שמכר אחת מהן שוב אית לי' מה יאכל ואיך שרי למכור השני עד שצריך להודיעו. לכך נראה עיקר כפי' הר"ן דלאו מכולה בבא דסיפא קדייקינן רק מתיבת שאין לו מה יאכל בלבד והכי הל"ל למיתני אין לוקחין כו' אלא לצורך המועד או לצורך המוכר. ור"ל דמשום צורך אחד מהן של המוכר או הלוקח שרי ולמאי תני שאין לו מה יאכל ש"מ דקאי אשכר פעולה. ואין להקשות ע"ז דלמה לי' למפשט מיתורא דמתני' ולא קפשיט מגופא דמתני' מדשרי לצורך אחד מהן לחוד ש"מ דגם השני שרי מפני צורך האחד וא"כ הוא הדין לשכר פעולה כבר תירץ ע"ז הר"ן דס"ד דרבא הוי לחלק בין מקח וממכר למלאכה גמורה ומיתורא קפשיט דגם מלאכה גמורה שרי עיי"ש בדבריו. ולפ"ז הא דמשנינן פירושא קמפרש לא קמשני רק אסיפא לחוד דלצורך המוכר לא שרי רק באין לו מה יאכל. אך קשה דמאי שנא לוקח ממוכר דהא ללוקח שרינן משום שיהיה לו ברווח לצורך שמחת יו"ט דמאי אין לו מה יאכל שייך גבי לוקח ולמוכר לא שרינן רק באלמ"י. ונראה שזהו באמת מה שהכריחו לרש"י לפרש דכולה בבא דסיפא הוא פירושא לרישא דמעתה דגם ללוקח לא שרינן רק בשביל שאין לו למוכר מה יאכל אבל לפי' הר"ן קשה. ונראה דדעת הר"ן הוא דוודאי שרינן בין למוכר בין ללוקח לקנות ולמכור משום הרווחה שיהי' נו ברווח צרכי יו"ט. רק היכי דלהלוקח אין כאן תפי' הרווחה ואינו עושה כן רק בשביל המוכר בזה לא שרינן רק באלמ"י להמוכר אבל משום הרווחה דמוכר לא שרינן ללוקח כיון שאין לו שום תועלת בזה. ורישא דאין לוקחין כו' דשרינן לצורך הרווחה דלוקח מיירי במוכר עובד כוכבים אבל מוכר ישראל אה"נ דאסור למכור בשביל הרווחה דלוקח אם אין לו שום הרווחה מזה. כן נראה לפרש לדעת הר"ן ועדיין צ"ע בזה כי לא נתבררו אצלי הדברים היטב ודברי הפוסקים והש"ע בזה סתומים ועיין: