דברי דוד מועד קטן· רבי דוד טעביל רובין ממינסק
פרק ב - מי שהפך · דף יא:
אמר רב שישא זאת אומרת כו'. עיין ברא"ש מש"כ בשם הראב"ד. ומדבריו נראה דמפרש למתניתין אליבא דר"ש דה"ק מי שהפך זיתיו קודם המועד ואירעו אבל שלא היה יכול לגומרן מחמת איסור מלאכה דאסור בימי אבלו לזאת טוען קורה ראשונה כו' במועד ומזה מוכח להדיא להא דר"ש דדברים האסורים באבל מותר במועד ולפ"ז ע"כ צריך לומר דרשב"ג דברייתא דלקמן פליג את"ק ולת"ק אפי' בצנעה אסור אפי' היכי דליכא אומן אלא הוא דאל"כ תיקשה אכתי ה"ל למעבד בצנעה וכמש"כ הרא"ש וא"כ מתני' דלא כמאן אלא ע"כ דת"ק פליג ומתני' כת"ק. והתוס' שכ' דרשב"ג לא פליג את"ק עיי"ש בדבריהם ד"ה רשב"ג. צריך לומר דמפרשי כפירש"י דואירעו אבל מיירי בשאר ימות השנה אפילו לתי' דרב שישא. ובאמת לישנא דמתני' אליבא דר"ש ניחא טפי לפי' הראב"ד. דאילו לרש"י הוא לישנא קטיעא במתניתין אבל לישנא דגמ' מתיישב טפי לפי' רש"י כיון דהמקשה ע"כ דהיה מפרש כפירש"י וגם לפי' הראב"ד צ"ל כן בהמקשה וגם לרב אשי ג"כ יתפרש כפירש"י וא"כ אס"ד דר"ש מפרש פירוש אחר במתני' הוי לי' לפרושי כן להדיא בדבריו ולומר אר"ש הכי קאמר וכו' ועיין היטב בזה כי יש בזה נ"מ לדינא ודו"ק:
תוס' ד"ה רשב"ג ובצינעה הס"ד ומה"ד ע"י אחרים והחילוק שבין פירוש קמא ליש מפרשים הוא שלפי' קמא אף שנמצאים אומנים רק שאינן אומנין טובים כמותו שרי. ולי"מ דוקא בדליכא אומני' כלל אבל אם יש אומני' בקיאי' כ"כ כמותו אפ"ה אסור ופשוט:
גמ' האריסין והחכירין כו'. עיי' ברא"ש מה שהביא בשם רש"י ואינו בנמצא ברש"י שלפנינו רק הוא ברש"י שבאלפסי. ומה שהקשה הרא"ש ועל מש"כ רש"י וחוכר נמי כיון דלא יהיב אלא מגופא דארעא כו' וכתב עלה הרא"ש הא ליתא דתנא בפרק המקבל כו' עיי"ש בדבריו לענ"ד נראה פשוט דלק"מ דאין כוונת רש"י דאי מוביר לא יצטרך כלל וכמו שהבין הרא"ש בדבריו. רק דכוונתו הוא כיון דהיכי דלא הובירה לא יוכל לקנות לו פירות מן השוק דמצי בעל השדה למטען פירי דארעאי קבעינא וכן נמי אם פירות שדותיו גרועים מפירות השוק ג"כ אין יכול לומר תן לי פירות מן השוק רק שנותן לו פירות שדיהו. ולזאת אם לא יעשה בה מלאכה בימי אבלו ויכחיש עי"ז פירות שדיהו אף דירצה ליתן לו פירות אחרים מ"מ איכא בזה פסידא וקפידא לבעל השדה דיאמר פירות דארעאי קבעינא ובעינא שיהיו טובים כפי שהן ראויין להיות ומשום קפידא מועטת דבעל השדה שרינן לו לעשות מלאכה גמורה כיון שהוא משועבד לו כן נראה פשוט בכוונת רש"י ודו"ק ובעיקר פירושא דהך ברייתא בכללה עי' ברא"ש מה שפירש בשם הראב"ד ועיי' בק"נ מה שהשיג על הש"ך ודבריו נכונים והארכתי במק"א ופה קצרתי ועיין: