אור ברסלב
דברי גאונים כללים - כלל עז

דברי גאונים· רבי חיים אריה כהנא

כללים - כלל עז

כללים - כלל עו

כלל פ:

עיקול:

א עניי עה"ק שיש ביניהם דו"ד אודות חלוקת מעות הנדבות אם הב"ד יכולים לעקל המעות צדקה אצל הגבאים עד שיעמדו לד"ת עי' בשו"ת חת"ס חאו"ו סי ר"ד דהר:

ב מי שבא לב"ד לעקל מעות חברו בטענה שחייב לו עי' בחו"מ סי' ע"ג דצ"ל חוב ברור בשטר. ועי' בשו"ת דברי חיים ח"ב חחו"מ סי' ז' דהמנהג דמעקלין אפילו על טענה כל דהו:

ג ראובן יש לו חוב ממון אצל שמעון ובא לוי ועיקל החוב ביד שמעון באמרו שראובן חייב לו, וראובן מכחישו. יש ללמוד מדברי השער משפט סי' ע"ו ס"ק ב' שמחויב המעקל לשבע נגד ראובן שחייב או להתיר העיקול דכיון דע"י דיבורו אינו יכול לגבות חובו הוי דינו כמו מסור ושאר דיני דגרמי יעו"ש:

וכן כל היכא דגורם לחבירו ע"י דיבורו שאינו יכול לגבות מעותיו מהבע"ח מחויב לשלם ההפסד או לשבע על דיבורו שהוא אמת. עיין זה בשע"מ הנ"ל סי' פ"ג ס"ק ב'. וע"ל בכלל זה סי' ד' ודו"ק:

ד המעקל נכסי ראובן ביד שמעון בשביל חוב שחייב לו ראובן. ולא גבאם עד שנאבדו הנכסים מיד שמעון. פסק במהרש"ך סי' קצ"ד דגובה המלוה משאר נכסי הלוה והובא דבריו בבני חיי סי' קי"ז אות א'. ובבאה"ט סי' הנ"ל ס"ק ג'. וכעת אין בידי מהרש"ך לעיין הדברים בטעמם. אולם הדבר מובן עפ"י מ"ש המבי"ט בח"ב בשניות סי' צ"ד ומהרשד"ם חו"מ סי' קמ"ה דעיקול לא חשיב כגבוי לענין אם יש גם בע"ח אחרים. ומכח זה פסק בשער משפט סי' ק"ד ס"ק ג' דאם יש שני בע"ח על הלוה ועיקל בע"ח אחד מטלטלי הלוה שביד איש אחר. ואח"כ תפסם הבע"ח השני מיד השליש דמהני תפיסתו דעיקול הראשון ביד שליש לא חשיב תפיסה. ועי' בכלל ט"ו סי' כ' כ"ח ועיין בדיני שליש סי' י"ד:

ה מי ששכר סוס מחבירו לרכוב לעיר פלוני. וכשבא השוכר לשם בא בע"ח של המשכיר ורוצה לעקל הסוס בעד חובו ושהשוכר יקח סוס אחר לחזור לעירו. עיין בזכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך עיקול שבא עובדא זאת לפניו. ופסק דנראה פשוט דאינו יכול לעקל דשכירות ליומא ממכר הוא. ועי' סי' ס' וסי' שי"ב:

ו אם מותר לעקל ע"י ערכאות. כתב בשו"ת מנחם עזרי' סי' נ"א דבמקום פסידא כגון שרואה שנכסי הלוה מתמוטטים ולא יהא לו ממה לפרוע מותר לעקל בערכאות. וכתב עוד וז"ל אחרי שבעו"ה אזלה יד מישראל ורבו המבריחים את נכסיהם ונועלים דלת בפני לווים. ראינו לכל גדולי רבותינו נותנים רשות לעקל בדיני עכו"ם לממון הנתבע ביד הנפקד וכו' ואח"כ יסדרו טענותיהם בפני הדיינים. ופשיטא שלא הוצרכו לכך אלא במקום שאין דבריהם נשמעים כל הצורך ובכה"ג סברא הוא ותורה שלמה ליכא לספוקי עלה ועל זה סמכנו פעמים רבות שבא מעשה לידינו (עי' בתשו' רמ"א סי' פ"ו מ"ש בשם מהר"ם מריזבורק ומ"ש עליו) ושוב אח"ז כתב וז"ל אכן מודעה רבה יש בדברינו ובדברי רבותינו שזכרנו שלא יעשה התובע רק עיקול גרידא ולא יזיזו נכסי הנתבע מיד השליש עכ"ל. ע"ש אח"ז מ"ש לענין אם לעקל בערכאות נכסי הלוה שהם בביתו וברשותו. ועי' בחו"מ סי' ד' ודו"ק. ועיין בכלל ט"ו סי' כ':

ז מי שעיקל ע"י ערכאות הסחורה של הלוה שיש לו בחנותו. וסגרו וחתמו החנות עם הסחורה ואח"כ באו שוללים ושללו את הסחורה. או שנשרף החנות עם הסחורה. עיין בדיני גרמא כלל ט"ו סי' כ' כ"א:

תוכן העניינים

דברי גאונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה