אור ברסלב
דברי גאונים כללים - כלל נח

דברי גאונים· רבי חיים אריה כהנא

כללים - כלל נח

כללים - כלל נז

מטבע עלייתן וירידתן:

א חשבון המטבעות והסלעים והשקלים עיין בחת"ס יו"ד סימן רפ"ט: ב דין מטבעות לענין עלייתן וירידתן לענין פרעון החוב ולענין מקח וממכר. עי' בספר זכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך מטבעות מה שציין בזה להפוסקים. ועי' בזה בשבות יעקב ח"ב סי' קע"ה ובמעשה חייא סי' י"ז. ובחתם סופר חו"מ סי' כ"ח ס"ג ס"ד ס"ה ע"ד. ועי' בשו"ת הר המור סי' ל"ז ל"ח בענין שינוי באנקאנאטין ע"פ נימוסי הקיר"ה איך לנהוג בפרעון חוב וכתובה ע"ש באורך ועי' בחת"ס יו"ד סי' רפ"ט:

ג לוה שרצה לפרוע חובו והמלוה משתמיט מלקבל. וביני ביני הוזל המטבע. ובא השאלה אם הם עומדים ברשות הלוה או המלוה. עיין בשו"ת בית יהודה להגאון מו"ה יהודה עייאש ז"ל חחו"מ סי' י"ז שהעלה דהעיקר כחילוק הש"ך שחילק בסי' ק"כ ס"ק ג' שלא יקשה מהא דסימן ע"ד סעיף ג' בהג"ה. בלוה שאמר למלוה טול מעותיך והמלוה אינו רוצה לקבלם ונגנבו או נאנסו דהלוה חייב לשלם יעו"ש דלא כמו שחילק הסמ"ע בסימן ע"ד ס"ק ח' דהג"ה הנ"ל מיירי בתוך זמנו. ועוד דבין לחילוק הסמ"ע בין לחילוק הש"ך בעינן עכ"פ שיהא המעות צרורים וחתומים ממש ביד הלוה ובעינן נמי שיסרב המלוה מלקבלם. ובנ"ד לא היו צרורים וחתומים. ואף אם היו. הלא המלוה לא גילה דעתו בפירוש שיאמר שאינו רוצה לקבלם רק אשתמוטי קמישתמיט הדרן לדינא דאפילו בזרקם לפני המלוה סמוך לרשותו לא נפטר מאחריותם לענין אונסין. וה"נ לענין יוקרא וזולא ע"ש כי קצרתי. וע' בחו"מ סי' הנ"ל באחרונים:

ד שותפים במו"מ. או עיסקא שהוזל המטבע או נשתנה. ועי"ז יש הפסד בהפרדם זה מזה איך יתנהגו בהפסד המטבע עי' שו"ת מהר"ם אלשיך סי' קט"ו קט"ז קכ"ט:

ה מי שמכר לחבירו סחורה וזקף עליו המעות במלוה על נואלי"ר או באנקנאטי"ן ובעת הפרעון הוזלו המטבעות הנ"ל. ע' בשו"ת בית אפרים חחו"מ סי' ד' באורך:

ו וע"ש בסוף התשובה הנ"ל בסיומא דפיסקא שנסתפק היכא שראובן התחייב עצמו להעמיד סחורה לשמעון לזמן פלוני. והוא ישלם לו בזמן קבלת הסחורה באנקאנאטין ואח"כ בזמן ההוא עלו הבאנקנאטין או ירדו אם מחויב לקיים המקח יעו"ש:

תוכן העניינים

דברי גאונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה