אור ברסלב
דברי גאונים כללים - כלל כא

דברי גאונים· רבי חיים אריה כהנא

כללים - כלל כא

כללים - כלל כ

דיני גלגול שבועה:

א אם פטר את השותף שלא יוכל להשביעו שום שבועה וקב"ח רק ת"כ ואח"כ נולד ביניהם סיכסוך מעסק אחר לא מהשותפות ונתחייב השותף הנ"ל לישבע על הסיכסוך אם יכול להשביעו ע"י גלגול גם על עסק השותפות עיין בחו"מ בסי' צ"ג ס"ז ובפ"ת ס"ק ט' ובאה"ע סי' צ"ח. ועי' בשו"מ מהד"ג ח"ג סי' ק"ז שאינו יכול לגלגל עליו וע"ש במהד"ד ח"א סי' כ"ב מ"ש על הפמ"א שהובא בפ"ת הנ"ל ועוד בדין אם מגלגלים למפרע:

ב אם נתחייב הנתבע שבועת היסת וגלגל עליו התובע שבועת השותפות או שאר גלגול בטענת ספק ורוצה הנתבע להפך עיקר השבועה על התובע. אם נפטר מהגלגולים עיין בשער משפט סי' צ"ג ס"ק ח' שהביא שם בשם הב"י סי' הנ"ל בשם רבני צרפת דאין נפטר מהגלגול. והרב הנ"ל דעתו דנפטר דדמי לדין המבואר בסי' צ"ד סעיף ג' דאם משלם עיקר התביעה פטור על הגלגול של ספק. וסיים בצ"ע יעו"ש. ותימה על הרב שלא ראה דברי המחבר במקומו סי' הנ"ל סעיף וא"ו שפסק להלכה כרבני צרפת ולא חילק שם בין גלגול מטענת ודאי לטענת ספק כנו שחילק בסעי' ג' באם רוצה לשלם עיקר התביעה:

ג נתבע שנתחייב שבועת היסת לפטור והפך השבועה על התובע שישבע ויטול. וגלגל על התובע עוד טענת כפי שפסק הש"ך והט"ז סי' צ"ד ס"ק ב' דיכול לגלגל אף על היפוך. ואח"כ הפך התובע עיקר השבועה על הנתבע שיקבל בחרם ויפטור. אם יכול להפך כדי שיפטור מהגלגולים. ומצאתי בכתבי הרב הגאון מו"ה מנחם מענדל זללה"ה אב"ד דפה בעל המחבר ס' דרך אמונ' בקונטרס השאלות שבסוף חיבורו על הש"ע שבא עובדא זאת לפניו ופסק דיכול להפך על קבלה ופטור מהגלגולים. ואינו דומה למה שמבואר בסי' פ"ז וסי' צ"ד סעי' וא"ו דאין הנתבע יכול לפטור עצמו מהגלגולים. שמהפך עיקר השבועה על התובע. דשאני התובע דיכול לומר איני תובעך שבועה אלא קב"ח מתחלה כהאי דסי' פ"ז סעי' י"א וי"ב אי אפשי בתקנת רב נחמן שתיקן שבועת היסת ודי לי בקב"ח. רק שצריך התובע לקבל בחרם על הגלגולים שאינו יודע מהם. והנתבע יקבל בחרם בברי על מה שתבעו רק אם הנתבע יהפך עוד על התובע שיקבל בחרם רשאי ויגלגל שאר הטענות עכ"ל: וראיתי בשער משפט סי' פ"ד ס"ק ה' שכתב ונראה דה"ה בכל הנשבעים ונוטלים והנתבע גלגל על התובע שאר תביעות א"י לומר איני רוצה לשבע וליטול משום דחיישינן דאימר כן בשביל שלא יגלגל עליו. וציין לעיין בפסקי מהרי"א סי' ל"ב. ואין ת"י הס' הנ"ל לעיין בו. ולכאורה דבריו הם נגד דברי הרב הנ"ל דמה לי אם הוא מהנשבעים ונוטלים. או אם היפך עליו הנתבע שישבע ויטול ואפשר יש לחלק דהיכא דבא מתחלה ליטול בשבועה ופסקו לו השבועה וזה גלגל עליו. שוב אינו יכול לומר איני כשבע ונוטל דהוי כמו בנתבע שרוצה לשלם עיקר התביעה דמבואר שם סעיף ג' דאינו נפטר מגלגול כיון שכפר ע"א הרי מדינא נתחייב בשבועה וחלו עליו הגלגולים. וכמו כן בנשבע ונוטל כיון שבא לפני הב"ד לתבוע ליטול והוא אינו יכול ליטול אלא בשבועה ובהכרח עפ"י הדין פסקי לו השבועה ממילא חלו עליו הגלגולים ואינו יכול לחזיר. אבל בנדון הרב הנ"ל שלא פסקו הב"ד על התובע שום שבועה רק שהשבועה באה עליו מצד היפוך הנתבע יכול התובע לומר אני לא באתי לתבוע אותו על דעת שישבע כנגדו די לי בקב"ח. ועיקר עיקר השבועה וצ"ע לדינא:

ד מי שנתחייב שבועה וגלגל עליו התובע עוד שביעה. ויש להנתבע עד אחד המסייעו על הגלגול אם העד פוטרו משבועת הגלגול. או כאמר כיון שמחויב בלא זה לשבע עיקר השבועה ישבע ג"כ על הגלגול. עיין בשער משפט סי' צ"ד ס"ק ב' שהאריך בזה והוכיח בראיות מן הראשונים שאין עד המסייע פוטר מגלגול שביעה וגם לא אמרינן מיגו לאפטורי מגלגול שבועה וסיים שכן עיקר לדינא ושוב הביא שמצא תשו' הרב מהר"י באססאן סי' י' שדעתו נוטה דעד המסייע פוטר מגלגול והביא ראיה לזה והרב הנ"ל דחה ראייתו. ועי' בשו"מ מהד"ק ח"ג סי' ע"ה שחולק על השער משפט ופסק דע"א פיטר מגלגול שבועה. שוב נדפס כעת שו"ת השיב משה מהרב הגאון מהר"ם ט"ב אב"ד דק"ק אוהעל וראיתי שם בסי' פ"ט שנסתפק בזה. ובימיו לא נתפשט הס' שער משפט הנ"ל במדינה זאת:

ה מי שתבע את חבירו שיחזיר לו הספר שירש מאביו כי הוא שלו והיורש משיב אמת שהוא שלך אבל שמעתי מאבי כמה טעמים שמעכב הספר בעד שכר לימוד שמגיע לו ממך. וזה טוען שאין מגיע לו כלום. ופסקו הב"ד שישבע היורש שבועת היורשים וישלם לו בעל הספר אף שהספר הוא מדברים העשוים להשאיל ולהשכיר שהדין שנאמן בעל הספר לומר שואל הוא בידו נגד היורשים כמבואר בסי' ע"ב סעיף ל"ה ועיי"ש בסמ"ע ס"ק ו'. מ"מ הכא לא שייך טעם של הסמ"ע כיון שהיורשים טוענים ברי ששמעו מאביהם שחייב לו. ואף לדעת הש"ך שם ס"ק קמ"ג מ"מ מבואר שם ס"ק קמ"ח דדוקא היכא שראו המשכון בידו. והוה עובדא שע"י שבועה זו גלגל עליו בעל הספר עוד שבועה אחרת מעסק אחר. ואחר שיצא הפסק שמחויב היורש לשבע גם על הגלגול אמר היורש שהוא מסלק עצמו מחלק ירושתו שמגיע עליו מזה הספר. עיין חו"מ סי' צ"ד סעיף ג' ובש"ך ס"ק ט'. וע' בשו"ת גבעת שאול סי' ה' שפסק דבנדון זה אפילו היה הגלגול טענת ברי נמי אינו יכיל לגלגל עליו כיון שעיקר התביעה של הספר הוא על מורישו יכול לסלק עצמו מהירושה אף שהספר הוא ברשותו. הוא משום שהיה סבור שיזכה בו בלי שבועה אבל ע"י שבועה אינו רוצה לזכות בו כלל. א"כ לאו בע"ד דידי' הוא יפטור משבועה. וממילא פטור גם על הגלגול יעו"ש כי קצרתי:

תוכן העניינים

דברי גאונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה