דברי גאונים· רבי חיים אריה כהנא
כללים - כלל יג
דיני ביהכ"נ:
א ביהכנ"ס וחצר ביהכנ"ס אי קונה להקהל בתורת קנין חצר כגון שאחד מצא אבידה בביהכנ"ס. או שכ"מ שכתב בצוואה שנותן הס"ת לביהכ"נ פלוני אם יכול לחזור בו אף שכבר נתן הס"ת לביהכ"נ אי אמרינן דקנו הקהל המציאה או הס"ת מתורת קנין חצר. עיין בדיני ס"ת כלל ע"ד סי' ה':
אחד השכיר בית לצורך ביהכ"נ ועשה שטר עם הגבאים שהשכיר לזמן קצוב עבור סך פלוני וקודם שהחזיקו הקהל בביהכ"נ ירד השער של שכירות בתים או עלה אם נקנה הבית להקהל ע"י השטר עם הגבאים או לא כיון דאין שליחות להקדש עי' במהר"ם שיק סי' פ"ב:
ב מקצת הקהל רוצים להפרד מהקהל מביהכ"נ ומביהמ"ד שלהם וטוענים לחלוק הבנינים או גא"א עי' בחת"ס חו"מ סי' י"ב ועוד תשובות בזה בכלל ל"א: ג מקצת הקהל רוצים לקנות מקום לבית הקברות וטוענו הקהל רוצים לבנות ביהכ"נ ואין ידם משגת לשני אלו עיין בכלל ל"א:
ד ביהכ"נ שנשרף גגו והוכרחו הקהל להשתדל אצל השררה בסך גדול שיתן רשות לבנות הגג. ובני הקהלה רוצים שיגבו לפי הממון. והעשירים טוענים שביהכ"נ צריך לכל איש ישראל בשוה. וכת שלישית אומרים שעיקר השתדלות הבנין והוצאה יתנו מי שיש לו מקומות בביהכ"נ. כי אם תפול הביהכ"נ לא יהיה להם שום הנאה מהמקומות. עיין בשו"ת שער אפרים סי' קמ"ה שהעלה שהדין עם הכת השלישית. שאף שמבואר בתשובת מהר"י מינץ ובפוסקים דבנין ביהכ"נ הוא לפי הממון היינו דוקא במקומות שלא נהגו לקנות מקומות בביהכ"נ במחיר כסף רק כל הקודם זכה. משא"כ במקומות שנהגו לקנות המקומות בכסף אלא. מחויבים בעלי המקומות ליתן עיקר ההוצאה. ועי' מ"ש בחת"ס ח"ש סי' ל"ב על נדון כיוצא בזה ומשיג על השער אפרים. ועי' בצמח צדק סי' צ"ד. ובשו"מ מהד"ק ח"ב סי' כ"ו כ"ז ובשו"ת ר"י אסאד או"ח סי' ל"ב:
ה בענין גביית מעות לצורך בנין ביהכ"נ עיין בחת"ס חחו"מ סי' קנ"ט שכתב שראוי לגבות שליש לפי הגלגולת היינו פאמיליע ושליש לפי ערך הממון. ושליש לפי ערך המקומות. ועיין בזה בשו"ת שמן רקח ח"ב סי' ב'. ועיין בחו"מ סי' קס"ג סעי' ג' ובא"ר או"ח סי' ק"נ ובמאמר מרדכי סי' נ"ה וע"ש במאמר מרדכי בדין שרוצים לסתור כותל מערבית כדי להרחיב הביהכנ"ס לצד מערב אם מחויבים גם בעלי מקומות מזרח לסייע בממון לזה ועיין בח"ס חיש סי' ל"ב ובשו"ת ר"י אסאד או"ח סי' ל"ב ובדיני מקומות ביהכ"נ כלל כ"ו:
ו קהל שנשרף ביהמ"ד שלהם. ורוצים לבנות מחדש והתאספו נדבות. ובראותם כי אין די למלאכת הבנין. עלה בדעתם למכור המקומות ולהעלותם בדמים. וטוענים בעלי נדבות הגבוהים למה יפה כח המתנדבים מעט ככח האנשים שנדבו הרבה. ורוצים לנכות מממון שיעלה המקומות שלהם. הנדבות שנתנו. וגם האנשים שהיה להם מקומות הגבוהים בביהמ"ד שנשרף טוענים שהם מוחזקים במקומות הללו גם עתה. ורוצים לבנות הביהמ"ד מממונם.
עיין בזה בכלל ל"א בדיני זט"ה סי' כ"ה. ועיין בכל הדינים הנ"ל בדיני מקומות ביהכ"נ כלל נ"ו ובכלל ל"א:
ז קהל שהחזיקו להתפלל בביהכ"נ מימות אבותם. ועתה קם בעל הקרקע והראה שטר שהקרקע עם הביהכ"נ הוא של אביו שירשו ממורישו ומעולם לא מכרו ולא הקדישו. שיזכה בו הקהל רק שברשות זקנו נכנסו הקהל להתפלל. עיין בדיני חזקת קרקעות כלל ל"ז סי' כ"ג:
ח מי שרוצה לבנות בחצר שלו כנגד חלון ביהכ"נ כמה צריך להתרחק. עיין בדיני חזקת פתחים וחלונות כלל ל"ה סי' י"א: