אור ברסלב
דברי גאונים כללים - כלל י

דברי גאונים· רבי חיים אריה כהנא

כללים - כלל י

כללים - כלל ט

דיני

אחריות:

א הא דמבואר בח"מ סי' רכ"ו סעיף א' בראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וטרפה לוי מיד שמעון אם רצה ראובן לעשות דין עם לוי עושה וכו'. עיין במהרש"ך ח"ג סי' יו"ד שכתב דקושטא דמילתא דחייב ראובן לילך ולדון עם לוי. ומאי דקאמר בלשון מצי. היינו שלא יוכל לוי לדחותו ולומר לו מה לי ולך כמבואר שם בש"ע:

ב מי שמכר קרקע לחבירו. שהדין מבואר בסי' רכ"ה שחייב באחריות אם בא אחד והוציא מיד הלוקח בב"ד של ישראל דוקא אבל אם עכו"ם הוא שהוציא ממנו פטור המוכר דהוי אונס עיי"ש.

עיין מהר"י אדרב"י סימן ק"י שכתב דה"ה אם המוציא הוא ישראל והוא אלם דלא ציית דינא הוי ג"כ אונס ופטור המוכר. והובא דבריו בספר בני חיי על החו"מ סימן הנ"ל אות ד' והוא פשוט:

ב ראובן מכר בית לשמעון וקבל עליו אחריות שאם יצא הבית מיד שמעון באיזה אופן שיהיה מחויב המוכר להשתדל להחזירו ולהעמידו ביד שמעון. ואח"כ יצא עירעור על הבית. ופזר הקונה הוצאה ושחדים ע"ז. כתב המבי"ט ח"א סי' קמ"ה שחייב המוכר להחזיר ההוצאה להקונה וכש"כ אם אמר לו המוכר שיתן שוחד:

ד אם כתב בשטר מכירה שהמוכר מחויב להעמיד הקרקע ביד הקונה מנוקה מכל עירעור ומכל מערער עיין בכנה"ג סי' רכ"ה והובא דבריו בבני חיי סי' הנ"ל בהגה"ט אות ט' שיש פלוגתא בזה. אם גם עירעור עכו"ם בכלל או דוקא עירעור ישראל קבל עליו עיי"ש:

ה ראובן מכר קרקע לשמעון בתנאי מפורש שאינו מקבל עליו אחריות מן השררה. ואם יערער השררה על הקרקע מחויב שמעון לפייס אותו. ובגמר המקח נתעורר ביניהם איזה קטטות ועי"ז נתבטל המקח. ואח"כ בהרבות שמעון רעים וגם הוסיף לראובן בדמים חזרו וגמרו המקח ולא הזכיר ראובן מתנאי הנ"ל וברבות השנים נתעורר דיני דינים על הקרקע מחמת השר.

והוציא שמעון הוצאות. ועתה תובע ההוצאות מרא בן. וראובן טוען שעל תנאי הראשון מכר לו ואף שלא הזכיר התנאי במקח השני סמך עצמו על מה שהתנה במקח הראשון. עיין בדיני תנאי כלל קי"ג סי' ל"ו:

ו שלשה אחים היו מוחזקים באוצר אחד והלך האח הגדול שבהם ומכרו לראובן בשטר ובקנין. וחשש ראובן פן יבואו האחים ויערערו על חלקם לכך כתב המוכר אחריות בפירוש וקנה מידו שאם יבוא א' מהאחים ויערער על חלקו שמחויב הוא באותו אחריות הבא מחמתם ואח"כ בא א' מן האחים ואינו רוצה במכירת חלקו. עיין בשו"ת בית יהודא חח"מ סי' כ"ז שפסק דאע"ג דבעלמא אין אדם מוכר דבר שאינו שלו. מ"מ בנ"ד כיון דקיבל עליו אחריות זה בפירוש מחויב המוכר לפייס לו ולהרבות לו בדמים עבור חלקו אף יותר משווי' ואם לא יתרצה אחיו אז הו"ל המוכר אנוס ופטור מהלוקח ובטל המכירה הנוגע לחלק אחיו. עיי"ש שהאריך בטעמו. ולפע"ד צ"ע לדינא. ע' בספרי זה בדיני חיוב כלל מ"א סי' ג' וע' בנתיבות סי' ס' בביאורים ס"ק יו"ד ובחידושים ס"ק י"ז:

תוכן העניינים

דברי גאונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה