אור ברסלב

דבר משה חלק א· רבי משה תאומים

שאלה צא

שאלה צ

כבוד הרב כו' מוה' משה משולם הלוי נ"י איש הורוייץ מקראקא יצ"ו

יקרת מכתבו לנבון השגתי על הב"ד תוכו לוטה איזו עלין לתרועה מפרי חידושיו אשר הוציא לאורה בהלכות ואגדות כה תחזקנה ידיו ותעשינה תושי' והן העתיר בי מאד להשיבו על שו"ת א' שהדפיס בענין ס"ת שנפלה לארץ והנה ארץ הנגב נתן לפני ומה יש כאן לפלפל ולהצמיח פרחים בשדה חכמת התלמוד ואולם יען ראיתי כי נסמך בסמיכות חכמים מהרבני אשר תמכו ידי משה בהסכמותיהם פאר וכבוד נותני' לשמו כאשר מהראוי לקיים בו נגד זקניו כבוד כי מחצבתו מגזע תרשישים לזאת אמרתי אחר כי בא לבקש תורה מפי לא אשיב שאלתו ריקם וזה דבר השאלה במקרה רע שאירע ר"ל בעיר א' היות בחוהמ"ס רצו לפתוח את הארון הקודש בבהכ"נ ליקח משם ס"ת לקרות בו בציבור ומפני אשר באה"ק הזה עמדו עוד ס"ת אחרים והאיש המוציא את ס"ת לא השגיח היטב ע"ז ע"כ בעת שלקח ס"ת הכשרה לקרות בה נגרר עוד ס"ת אחד אחריו בלתי ידיעתו ונפלה לארץ אך הס"ת השני שנפלה לארץ היתה פסולה ועתה כל הצבור יראים ופרדים על המקרה ההוא ועיניהם תולים למצוא רציון:

תשובה

הן כבר ראתה עינו מה שמביא המג"א בסוס"י ע"ד בשם המשפט שמואל שכ' קצת סמך למה שנהגו העולם להתענות כשנפלו תפילין על הארץ וה"ה כשנפל ס"ת וכ' המג"א דמיירי בלא נרתקן אבל בס"ת אפילו בנרתקן ובס' כפ"ת בסוכה דמ"א מפלפל בדבריו ואמנם כבודו שקיל וטרי דאם נפל ס"ת הפסולה לארץ דאין בו קדושה כ"כ כמו ס"ת הכשרה וע"כ אפשר דלא חמיר מקדושת תפילין דאם נפלו בנרתיקן א"צ להתענות ואנכי לא כן עמדי דהרי גמרא שלימה היא בשבת פ' כל כתבי מצילין מפני הדליקה בשבת ס"ת שבלה או נמחק אם נשאר בו ללקוט פ"ה אותיות כו' הרי אם נשאר בכל הס' רק כדי ללקוט פ"ה אותיות אף שנמחקו או שבלו כל הסיבות שבכל הס"ת נשאר קדושת הספר על הנשאר קיים וכבר הרחיב הדיבור מזה ש"ב הגאון בשו"ת נו"ב מהדו"ק פיו"ד סי' ע"א דאף שיש כמה פסולים בס"ת מ"מ שאר כל הספר קדושת ס"ת עליו לגמרי כבראשונה ובפרט אם יש חומש א' בלי טעות מותר לקרות בספר הכשר ההוא בציבור אע"פ שיש טעיות באחרים כמ"ש הרמ"א באו"ח סי' קמ"ג סעיף ד' וא"כ הדר לא שכיח כלל בס"ת שיהי' בו טעות גמור הפסול לקרות בכל ספר מה' חומשי תורה כמ"ש בנו"ב שם ועיין או"ח סי' קנ"ד בט"ז סק"ז ומג"א סקי"ד בענין אם מותר להניח ס"ת שנפסלה לתוך ארון הקודש ושם הארכתי דאין שום חילוק בקדושת הסית בין ספר הכשר לגמרי ובין ספר שיש בו איזו פסול וגם לענין נפל ס"ת לארץ דהחשש הי' משום זלזול ובזיון בודאי הדין שוה בס"ת הפסולה כמו בכשרה כי קדושה אפת הם וגם אין לחלק בין נפל ס"ת מידו להיכא שלא נפל מידו בעצמו כמו בנ"ד שנגרר הס"ת הפסול אחר הכשר ונחשב שוגג מ"מ נרא' דגם בכה"ג צריך להתענות לפמ"ש שמצאו סמך לזה מן הירושלמי דסוטה שהביאו בתו' בסוט' דל"ז ע"ב ד"ה רשב"י והרמב"ן בפי' לתורה פ' תבא ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וכי יש תורה נופלת רשב"א אומר זה החזן ופי' הרמב"ן דהיינו המתעסק בבהכנ"ס שאינו מקים הס"ת להעמידו כתקונו שלא יפלו יעו"ש ומזה הביאו סמך למי שנפל ס"ת מידו שיתאמץ לתקן שיצא מכלל ארור ויהי' בכלל ברוך ועכ"פ נראה מזה דאפילו לא נפל מידו ממש רק שהעמיד ס"ת שלא כתקונו ועי"ז נפל אפילו בשוגג ה"ה בכלל ארור וה"ה בנ"ד שלא השגיח לראות בשעה שהוציא הס"ת מהאה"ק על יתר הס"ת שעומדים שם להעמידן על מכונם ועי"ז נגרר עוד ס"ת א' אחריו ונפלה לארץ להכי חייב להתענות ע"ז דאם הי' משגיח היטב הי' יכול להזיק לבלתי יפול לארץ כמו בענין החזן שאינו מקים ס"ת על משפטן ונפל לארץ ואולם כ"ז לענין מי שנפל הס"ת מידו ממש או שנפל בגרמתו ואירע תקלה על ידו מפני שלא הי' זהיר וזריז בשמירת הס"ת כראוי וכנ"ל אבל לגזור תענית ציבור על כל הנועדים בבהכ"נ בעת שאירע המכשול כאשר שגור בפי העולם זהו לא מצינו בשום ספר והראני למי שמביא בשם ס' ברכי יוסף שכ' וז"ל אם נפל ס"ת מידו צריך להתענות ולפי הדין אין הרואה ס"ת שנפל חייב להתענות אך נהגו להחמיר ע"כ ומספר להתענות לא נמצא שחייב להתענות רק יום א' עיי' בא"ר סוס"י מ' וכ"ס הביא שמצא כן בס' באהי"ט או"ח סי' תקע"א שמביא בשם הכנה"ג דאם נפלו תפילין או כ"ת דיתענה רק באותו יום ובשבת למחר עיי"ש ומה לנו להרבות שיח בנידון זה ודאי כל איש מישראל לבו נוקפו דואג ופרד בענין מכשול כזה ובניו מכבדין את התורה לנהוג בה סלסול וכבוד וחלילה להקל בעיני הבריות ענין זלזול ובזיון תוה"ק ח"ו אבל גם אין להפריז על המידה לגזור גזרות על הציבור ולהחמיר עליהם יותר מדאי וה' הטוב יסלח לכל עדת בנ"י כי לכל העם בשגגה ולזאת יש להשגיח בענין כזה לפי ענין התקלה והמכשול אם יש לתלות הדבר במיעוט זריזות וזהירות בכבוד התורה בודאי יש להם להתענות ולפדות בממון כפי כחם על שנתבזה התורה לעיניהם לאשמת העם ולמען יצאו מכלל ארור לכלל ברוך כנ"ל ופ"א אירע בליל ש"ע כאשר היינו עושי' הקפות עם ס"ת בשירות ותשבחות וריקודים ואירע תקלה כי נפל יריעה א' מס"ת לארץ ונבהלנו מאד ויצא לבנו ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלקים לנו וכמשל חז"ל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על על פניו וכאשר התבוננתי על המראה איך נפל יריעה א' מתוך ס"ת שלם וראיתי כי הי' ס"ת שנפסלה ישן נושן והיריעות הישינים שכבר שלט בהם רקבון הי' כרוכים בב"א בנרתקא והיריעה ההיא שנפלה לא הי' תפור ומכורך בין היריעות רק הי' מונח לבד היריעות חוץ לכריכה בתוך הנרתק של הס"ת ולזאת כשרפו ידי האוחז בהס"ת ואחז רק עמודי הס"ת בידו ומחמת זה נפל היריעה מתוך תיק הספר ודנתי אז מדברי הריב"ש הביאו הב"י באו"ח תי' קנ"ג והרמ"א ביו"ד סי' רע"ב סעי' י"ח שפוסק דאפי' בחסר אות א' או שיותר אות א' כיון שהוא פסול אין בו קדושת ס"ת והוא כחומשין יעו"ש ובאמת דדבריו צ"ע אצלי כאשר הבאתי לעיל בשם הנו"ב שהוכיח בראיות דאין שום חילוק בקדושת הס"ת בין ס' הכשר לגמרי או שנפסלה ועכ"פ כיון שהמכשול לא הי' מחמת פשיעות ומיעוט זהירות ח"ו דמהיכי הי' להם לאסוקי אדעתי' שיריעה א' מונח לבדה בלתי תפור עם היריעות ולזאת לא רציתי להחמיר לגזור תענית על כל הצבור שהי' אז בבהמ"ד ושלום רב לאוהבי תורתו ואין למו מכשול. עד כי בא מועד והי' לה' המלוכה ומושל ידידו דוש"ת משה תאומים:

תוכן העניינים

דבר משה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה