אור ברסלב

דבר משה חלק א· רבי משה תאומים

שאלה פה

שאלה פד

כבוד דידי מחו' האברך החריף ושנון זית רענן אשכול הכופר. נותן אמרי שפר. כש"ת מו"ה חיים טואבש נ"י מק"ק סעריד יצ"ו:

נעימות ימינך לנכון השגתי. והנני להשיבך ע"ד אשר הקשית לדעת הסוברין דס"ס הוי מטעם רוב מש"ס נדה ד' י"ח דאמרינן שם תשע צפרדעים ושרץ א' ביניהם טהור אף ברה"י משום כל דפריש כו' והרי קיי"ל דכל ס"ס שאתה יכול להרבות ברה"י טמא ולשיטתם דס"ס מהני מטעם רוב הי' לנו לטהר ס"ס ברה"י כמו רוב:

תשובה

הנה בקושי' זו כבר קדמך שארי הגאון בעל פנ"י ז"ל בקו"א למס' כתובות אות מ"ו ובראשית השקפה עלה ברעיוני דלק"מ דנהי שכ' הרשב"א בתשובה סי' ת"א דס"ס הוי כמו רוב ואפשר דעדיף מרוב היינו עכובא דליתי' קמן דמיירו שם אבל רובא דאיתא קמן כההי' דט' צפרדעים דבזה גילתה התורה אחרי רבים להטות והמיעוט כמאן דליתי' [עיי' מזה מ"ש איז בס' חו"ד בסוף פס' בחידושיו לסי' ס"ג יעוש"ה] זהו בודאי עדיף מס"ס דמועיל גם בטומאה דנהי דהלכתא גמירי מסוטה דעשאו הכתוב לספיקו כודאי אבל לא ברובא כהאי ואח"כ מצאתי לא"ז גאון יעקב זצ"ל בשו"ת הנספחים לספרו נחלת יעקב סי' ו' שכ"כ להדי' דבההי' דט' צפרדעים אזלינן בתר רובא נם בטומאה ברה"י משום דהוי רובא דאיתי' קמן אבל בס' טומאה ברה"י ברובא דליתי' קמן כמו דלא אזלינן בתר חזקה משום דהתורת טומאה מספיקא כודאי כמו כן לא אזלינן בתר רובא מה"ט יעוש"ה ויש לפלפל טובא בדבריו שם עיי' בס' ש"ש. להרב קצוה"ח שמעתתא ב' פט"ו ואכ"מ וראיתי להב"י בב"ה יו"ד סי' שע"ב הביא מדברי הרשב"א בתשובה שכ' על קבר שנמצא בשכונת ישראל סמוך לבית יהודי ולא נודע אם ישראל אם עכו"ם ורוב אנשי העיר עכו"ם וכ' דספיקו טהור משום דכל דפריש מרובא פריש עייש"ה הרי דלא התיר רק בעובדא דידי' מטעם שהי' רוב אנשי העיר עכו"ם אבל לא התיר מטעם דרובא דעלמא נכרים הם והיינו מטעם הנ"ל דרובא דעלמא דהיא רובא דליתי' קמן לא מהני בטומאת כמו דלא מועיל ס"ס בטומאה אבל כיון שהי' בעיר שם רוב עכו"ם הוי רובא דאית' קמן דהולכין אחריו אפי' בטומאה ועיי' תוס' בכורות ד' כ"ב ד"ה נבילה בטילה בשחיטה בא"ד שם שכ' ולא הוי נמי ס' טומאה ברה"י כיון דבטלה ברוב יעו"ש והבין. ובעיני נראה עוד דאפי' אי נימא דגם בתר רובא דליתי' קמן אזלינן בטומאה מ"מ לק"מ מהא דש"ס אינו מועיל בטומאה אע"ג דס"ס מדין רוב הוא ואולם זהו רק באיסורין והיינו משום דמחמת ס' הראשון הוי לי' פלגא ופלגא ובהצטרף' ס' השני מיחשב כרוב משא"כ בס' טומאה ברה"י דעשאו הכתוב כודאי א"כ אף אלף ספיקות הכל הולך אל מקום אחד ומה לי חד ס' או תרי ספיקות הכל כודאי יחשב משא"כ ברוב הכרעת התורה למיזל בתרי' בין באיסורין בין בטומאה וז"ב:

והנה עידי עיוני בהך ענינא דס"ס ברה"י טמא ראיתי להפמ"ג סי' ק"י בדיני ס"ס אות כ"ו כתב וראיתי בס' קרית ספר להמבי"ט בפ"ט מטומא' דבר מחודש מאד דס"ס דלא מהני ברה"י בטומאה היינו מדרבנן לא מה"ת יעו"ש ובס' שושנת העמקים כלל י"ג הרחיב קצת הדיבור בזה ונלפע"ד ליישב עפ"ז סוגיות הש"ס דפסחים דף צ"א בההי' דהמפקח את הגל ונמצא מת תחתיו חייב לעשות פ"ש וקא' בש"ס ל"ש אלא גל עגול אבל גל ארוך פטור מלעשות פ"ש אימא טהור הי' בשעת שחיטה ותמהו שם בתוס' ד"ה שהי' טמא מתחילתו בגל מגולמי נימא חי הי' כשהתחיל לפקח ומה שתי' דכיון דהשתא מת כל הטומאת כשעת מציאתן הי' תמוה דבכ"מ חזקה דהשתא נגד חזקה דמעיקרא לאו כלום הי' והכא איכא כנגדה חזקת חי דמעיקרא ועיי' מזה בט"ז יו"ד סי' שצ"ז ובבכ"ש מס' מו"ק יעוש"ה ואשר אנכי אחזה בזה והיא עפ"מ שהקשיתי בחידושי אהא דקא' דבגל ארוך פטור מלעשות פ"ש אימא טהור הי' בשעת שחיטה דהא הך ס' אם האהיל בשעת שחיטה כנגד המת הוי ס' טומאה וא"כ קשה ממ"נ במה קמיירי אי הי' הגל הזה ברה"י אמאי פטרינן לי' מע"ש הכי ס' טומאה ברה"י הילכתא גמירו דכודאי טומאה מחשבינן לי' ואם ניכנס כך למקדש חייב קרבן וממילא דחייב ג"כ לעשות ע"ש ואי דהי' הגל ברה"ר קמיירי יקשה מאד מה דקא' אימא טהור הי' בשעת שחיטה ומשמע דמספיקא פטר לי' והכי ס"ט ברה"ר הילכתא גמירו מסוטה דהיא טהור ודאי וא"כ כל דמסתפקא לן אם האהיל כנגד המת הוא ודאי טהור ופשיטא דיצא בראשו' לגמרי ובודאי פטור מפ"ש ופלפלת בזה עפ"ד התוס' ריש נדה דטומאה דלמפרע לא ילפינן מסוטה ועפ"ד המביט הנ"ל דס"ס בטומאה לא ילפינן מסוטה ומה דקיי"ל כל ס"ס שאתה יכול להרבות ברה"י טמא אינו אלא מדרבנן ניחא היטב דקושי' חדא מתורץ בחברתה וי"ל דהכי אזלא פי' הסוגי' דבגל ארוך פטור מלעשות פ"ש והיינו אפילו ברה"י דאימא טהור הי' בשעת שחיטה ואע"ג דהילכתא גמירו דס"ט ברה"י כודאי טומאה הוא מ"מ כיון דבלא"ה איכא ספק דשמא חי הי' כשהתחיל לפקח ובהצטרף עוד ס' דשמא לא האהיל כנגד המת הוי ס"ס דטהור מה"ת ואע"ג דמדרבנן טמא מ"מ כיון דמה"ת הוי טהור ויצא בראשון תו ליכא לחייבי' בפ"ש ולהביא חולין לעזרה וא"ש וממילא אזדא קושי' התוס' הנ"ל דבגל עגול דליכא רק ס' אחד דשמא חי הי' מחייב בפ"ש כיון דס"ט ברה"י הילכתא גמירי דודאי טמא הוא ואע"ג דאיכא חזקת חי מ"מ בס"ט ברה"י אינו מועיל חזקה כלל ומיושב היטב קושי' התוס' ודו"ק בזה:

ואשר היית מפקפק בדברי מה שראית בדף הנדפס מספרי סי' כ' מ"ש שם מענין סמוך מיעוטא לחזקה ת"ל דברי נכונים למבין דבר לאשורו דכל שנכתב הגט מדעת הבעל לשם האשה שיהי' כשר לגרש בו אעפ"י דלא יצאה עדיין מחזקת א"א כיון שמחוסר נתינת הגט מ"מ הוי לי' נעשה העסק הצריך לבטל החזקה כיון שהתעסק בכונה להוציא מחזקתה וא"א לסוף המעשה שתתגרש רק במחשבה תחילה והיא כתיבת הגט לשמה והרי כבר נעשה העסק ההוא ונכתב הגט לשמה והיא התחלת ענין הגירושין והעסק בביטול חזקתה. ואם כי דברי בכאן סתומין ואולם ד"ת עניי' במקום זה ועשירים במק"א כי במק"א התהלכתי ברחבה בזה וביארתי בראיות דכל היכא דגט יוצא מיד השליח ואנו דנין אם הגט כשר לגרש בו הוי ספק במקום חא"א והיא תלמוד ערוך בריש גיטין דפריך אמ"ד שאין בקיאין לשמה ליבעי תרי דא ימור ע"א נאמן באיסורין כגון ס' חלב כו' אבל הכא דאיתחזק איסור דא"א כו' ועיי' בתוס' ור"ן שם ובשו"ת מוהרי"ץ שרש ע"ב והכי התם מיירי בשליח להולכה המביא גט כפרש"י שם במתני' וא"כ העדות דלשמה עדיין אינן סותר החזקה כיון שעדיין מחוסר נתינת הגט ליד האשה וע"כ דזה הוי סתירת החזקה דא"א כיון דע"י גט זה מתירין אותה להתגרש בו ועוד יש להאריך בראיות ואכ"מ:

ז"ז אשר פלפלת בחכמה בריש קידושין דבריך מצאו חן בעיני ואולם אין הזמן גורם להשיב על פלפולים וזה המעט אשר טיילתי אתך למען הראותך חביבתך גבן והי' בזה שלו' מאת מח' ידידו ד"ש באהבה משה תאומים

תוכן העניינים

דבר משה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה