אור ברסלב

דבר משה חלק א· רבי משה תאומים

שאלה פד

שאלה פג

ואשר דרש ממני נידון עגלים הרכים או שאר בהמה דקה שלא נודע אם הגיעו לח' ימים זולת עפ"מ אמירת העכו"ם המוכר שאומר במסלפ"ת שהם בני ח' ימים וגם יש להם אותן הסימני' המבוארים באחרונים ביו"ד סוס"י ט"ו ונפשו בשאלתו אי יש לסמוך להתירם עי"ז כי נתברר לו אחר החקירה שיש להם אילו הסימנים גם בתוך ח' ימים וממילא דסימנא לאו מילתא היא:

תשובה

הנה האחרונים המדברים מאותן הסימני' תמכו יסודם על דברי מוהריק"ש המובא בפר"ח ובפר"ת סוסי' ט"ו ופלא בעיני על ספרים חדשים גם ישנים שנו"נ בד"ז ואין איש שם על לב כי הרב החסיד בעל פרי תואר ז"ל שינה את טעמו של המוהריק"ש מאשר הביא משמו הפר"ח ז"ל כי בפר"ח הביא שם שכל שיש להם הסימני' בשיני' או בקרנים בידוע שעברו עליהם ז' ימים שלימים ואולם הפר"ת מביא משמו דלהורות נתן באותן הסימני' שכל שיש להם אל הסימנים בידוע שכלו לו חדשיו וכ"כ בשם הכנה"ג שקיבל בזה סימן אחר המורה ע"ז שכלו לו חדשיו יעו"ש שהלכה זו רופפת בידו אם סמוך ע"ז להקל ואין לסמוך עליהם רק להחמיר והיינו אפילו עברו עליהם ח' ימים אם לא נמצאו בהן אותן הסימני' אסור עכ"פ מבואר מדברי הפר"ח דמאן דיהיב בהו סימני' היינו לענין הבירור שכלו לו חדשיו ואיכא ביניהו לדינא לענין אם נמצא הסימני' בעגל שהיא בבירור תוך ח' ימים דלפמ"ש הפר"ח בודאי אסור דמה יועילו הסימני' בזה שהרי ראינו דיצא מן הכלל שיש לו הסימני' גם קודם זמן ח' ימי' אבל לדברי הפר"ת אפי' בנודע שלא עברו עליו ז' ימי' מ"מ מועילין הסימני' להורות שכלו לו חדשיו ובר קימא הוא וכמו שיצא מחשש נפל בשמיני כך יוצא מחשש נפל ע"י הסימני' אפי' קודם ח':

ובאמת כי מעודי הייתי קוהה באילו הסימני' שנתנו רבותינו האחרוני' בזה ולא נמסרו לנו מרבותינו בעלי המשנ' והתלמוד ולא מדורות שאחריהם גאוני קמאי ואף אי נימא שנתברר להם להאחרונים ע"י טוב חקירתם וידיעתם דהם סימני' גמורים מ"מ מאין יצא להם להתיר עי"ז חשש איסור נפל דהיא חשש דאוריתא לדעת כמה מהפוסקים והנך סימני' ודאי לאו דאוריתא נינהו ועיי' חולין פא"ט ד' ס"ד בשמעתתא דסימני ביצים וברש"י ותוס' שם ד"ה סימני' לאו דאוריתא ובחולין ד' ע"ט ע"ב לענין סימני' בחשש כלאי' דקא' תלמודא שם אלמא סימני' דאוריתא ופרש"י שם דמסימני אבידה קא' ובחידושי הר"ן שם מיאן בפירושו דאין זה ענין לסימני אבידה רק דאותן הסימני' גמרא גמירי לה הלמ"מ ועיי' שו"ת נו"ב מהדו"ק חאע"ז סי' ל"א ומהדו"ת חאע"ז סי' ס"י והדברים עתיקין וכבר נשאו ונתנו הרבה חכמי סדור הלא היא בספרתם לענין אתרוגים הבאים ואין לנו בהם מסורת והם חשש מורכבים אי יש לסמוך ע"י שמעיינים בסימני' שהמציאו האחרוני' וכבר הורה זקן הגאון בשו"ת ח"ס חאו"ח ס"י שכל אילו הסימני' לאו דאוריתא נינהו ואינם מועילים לענין להקל להוציאם ע"י הסימני' מחשש מורכבים ומידי ספיקא לא נפקא יעו"ש וכעת כאשר עוררני רו"מ לעיין בדין עגלים הניקחי' מנכרי' וא"י אם הם בני חיי האיר ה' עיני ומצאתי לא' מגדולי הראשונים שהיה נותן בהם סימני' והוא הרב המאירי ז"ל בחידושיו למס' שבת ד' ק נמצאו בו עוד דברים אשר לא שזפתו עין א' מהפוסקים הבאים אחריו ולזאת אעתיק הל לשונו שם וז"ל כל ששהה ז' ימי' בבהמה אינו נפל וראוי להקרבה כו' ולענין אכילת כל שנודע שכלו חדשיו מותר לאלתר ובס' הדבר תלוי בשבעה וכשעברו ז' מותר לאוכלו בתחלת שמיני כו' ומנשיאי ברצלונה כ' שאין הגוי נאמן עליו כו' אלא שיש מקילין לומר שאינו כן אלא כשהדברים מוכיחי' שאינו בן ז' אבל כשאין שם הוכחה מותר מכח ס"ס שמא בן תשעה הוא ואת"ל שאינו בן שבעה שמא כלו חדשיו (נראה בעליל דט"ס יש וכצ"ל שמא בן שבעה הוא דהיינו שכלו לו ז' ימים ואת"ל שעדיין לא עברו עליו ז' ימים שמא כלו לו חדשיו) ואי משום דשיל"מ ס"ס אינו נחסר מכח דשיל"מ כו' וכבר שמענו מי שנותן בזה סימן שכל זמן שתולה עיבורו אינו בן שבעה וכן שכל שיש בו שבע שינים יש לו שבעה ימים שכל יום מתוספת לו שן א' עכ"ל ועיי' ט"ז סוס"י ט"ו ובנקוה"כ ודג"מ שם שפלפלו בס"ס זו ואם מיחשב דשיל"מ ועיי' שו"ת מוהר"ש דוראן בתשובות שבסוף שו"ת תשב"ץ סי' ב' וכלם העלימו עין מדברי הקדמון המאירי הנ"ל וגם איכא למישמע מיני' דסמכינן בהו אסימנים ולא דבר חדש היא שחידשו האחרוני' מדעתם רק הדבר מפורש יוצא מפי גאון גדול מהראשוני' ז"ל ולענין הלכה למעשה אחר שכבר עמדו על המחקר כי נמצאו אל הסימני' גם באותן שעדין לא עברו עליהם ז' בודאי קשה לסמוך על הסימנים לבד כי גם גדול האחרוני' ש"ב התב"ש ז"ל אשר מפיו אנו חיין בהלכות אלו אף שהוא מתיר ע"י סמני' מ"מ כ' דאפשר דבגידולי המדינות תלי' מילתא ואפשר כי גם כל הזמני' אינם שוי' כאשר האריכו האחרוני' ואין מחזיקין בזה היתר ממקום מקום ומזמן לזמן ומ"מ בצירוף אמירת נכרי במסל"ת שהוא בן ח"י ויש לו ג"כ סימני גדלות לפי אומד דעת הבקיאים שהוא כבר בן ח"י המקילין בזה יש להם על מה שיסמוכו והיכא דכתיב הנח להם לישראל מנהגן והיכא דלא נהוג המחמיר תע"ב. ידיד משה הנ"ל:

תוכן העניינים

דבר משה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה