אור ברסלב

דבר משה חלק א· רבי משה תאומים

שאלה פב

שאלה פא

כבוד ידידי הרב החריף ושנון קנקן חדש מלא ישן נגיד ורב תבונות איש חמודות כש"ת מוה' אשר אנשיל נ"י אשכנז בק"ק קאלימייע יצ"ו:

אבא היום אל העיון במאי דשדר לן חורפא בעניני טרפות הן כ"ת עמד ע"ד הרמב"ם ז"ל בפ"י מה"ש הי"ב שכ' ואין להוסיף על טרפות אלו כלל שכל שאירע כו' חוץ מאלו שמנו חכמים בו' אפשר שתחי' ואפילו נודע לנו מדרך הרפואה שאין סופה לחיות כו' אין לך אלא עה שמנו חכמים שנא' ע"פ התורה אשר יורוך ע"כ והרי רבינו ז"ל בעצמו כ' בתשובתו לחכמי לינול הביאה הכ"מ בפ"ח מה"ש בטעם ניטל לחי העליון שפוסק הוא דטריפה אע"פ שלא כשנה בש"ס בין הטריפות משום שע"פ הטבע ודרך הנשימה א"י לחיות יעו"ש הרי דאעפ"י שאין לו סמך בגמרא ע"מ הטריף עפ"י דרכי הרפואה וחכמת הטבע ולזאת העלה כ"ת דבודאי כל מה ששיערו הפוסקים מדעתם עפ"י חכמת הטבע כי אם יש לבע"ח טריפות כזו א"א לו להתקיים כמו ניטל לחי העליון להרמב"ם ונימוק הלשון להרוקח בודאי שטריפות זה בכלל מה ששנינו כל שאין כמוה חי' טריפה ואין זה כמוסיף על הטריפות שמנו חכמים דלא הוצרך התנא למנות רק אותן ח"י טרפות שלא היינו יודעי' מעצמנו שמחמתן א"א לחיות אבל הידוע לכל שאין כמוה חיי א"א להשמיענו כמו שביאר התב"ש בסי' ל"ב יעוש"ה רק דנ"מ לענין מה דפסקינן דבודאי טריפה אעפ"י שנשתהא יב"ח והוא חי אסור מ"מ זהו רק באותן ח"י טרפות שמנו חכמי' אבל מה שהפוסקי' שיערו עפ"י חכמת הטבע שטרפה משום שאין כמוה חי' בזה אם רואין שנשתהו יב"ח וחיות הנה כשרין והי' עפמ"ש הרשב"א ז"ל בתשובותיו סי' צ"ח דלהכי אינו מועיל בודאי טריפה יב"ח משום דאין להוציא לעז על דברי חכמי' והמעידי' שחיין ע"כ עידי שקר הן ויבוטל המעיד ואלף כיו"ב ואל תבטל נקודה ממה שהסכימו בו חכמי ישראל ודברים שנמסרו הלמ"מ עכ"ד וזה שייך רק באותן הטרפות שאנו מטריפין עפ"י קבלת חז"ל אסור לנו לבטל דבריהם שקבלתם אמיתיות ואם נכשיר משום שרואין לפעמים שחיין מוציאין לעז על דברי חז"ל מאחר שמפיהם אנו יודעין שאין חיין וטרפות משא"כ אותן הטרפות שלא מנו חז"ל רק הפוסקי' מטריפין עפ"י השערת הטבע שאין כמוה חי' ומעתה אם אנו רואין כי חיות הנה כשרים דאין בזה הכחשה נגד קבלת חז"ל רק נגד חכמת הטבע ואם אתה אומר אעפ"י שהוא חי הוא טריפה הוי כמוסיף על הטריפות ועפ"ז דברי רבינו הנ"ל יחדיו יהי' תואמים ועשה אמת ותורתו אמת דנהי דטריף בניטל לחי העליון משום דהי' בקי בטבעיות שאין כמות חי' חבל לא הביאו במנין הטריפות בשוה לאותן שהוזכרו בש"ס דבהם כתי' עפ"י התורה אשר יורוך ואע"ג שרואין שחיות מ"מ טורפה דאין לך אלא מה שמנו חכמים אבל במה שהוסיף מדעתו מ"מ אם תחי' כשרה דאל"כ הוי כמוסיף על הטריפות זהו תו"ד והם אהובים וברורים וכבר ראה כ"ת כי ביסוד הענין קדמוהו רבנן בדג"מ סי' ק"ט ובפליתי סי' מ"ם ואולם מה שהעמיס זאת בכונת רבינו ז"ל הנה לכאורה א"א לומר דהרמב"ם ז"ל יסבור בזה כדעת הרשב"א דבודאי טרפה אינו מועיל מה שחי' יב"ח דא"כ תיקשה על הרמב"ם לשיטתו דסובר ספיקא דאוריתא מה"ת לקולא לענין מה כתב רחמנא זאת החי' אשר תאכלו חי' אכול שאינה ח"י לא תאכל דמיני, דריש ר"ל בר"פ א"ט דטרפה אינה חי' הא בודאי טריפה לא מהני הא דטרפה אינה חי' וס' טרפה בלא"ה מותר וראיתי בחידושי הרשב"א והר"ן ר"פ א"ט שפי' בהאי דחי' אכול שאינה חי' לא תיכול דטריפה לא חי' וכ' דנ"מ לספק טריפה שאם שהתה יב"ח מותרת שבידוע שאינה טריפה עכ"ד וזה ניחא לשיטתיהו דסוברין דסד"א מה"ת לחומרא אבל לדעת הרמב"ם דהתורה לא אסרה את הספק בשום מקום ובודאי טרפה גם אם רואין שחי יב"ח לא מהני א"כ אין שום נפקותא במה דגילתה התורה דטריפה אינה חי' ומה שנלפע"ד בזה עפ"י מה דאנהיר לן מרן זקיני גאון יעקב זצ"ל בספרו חו"ד סי' ק"י בבית הספק לבאר דעת רבינו דסובר כל הס' מה"ת לקולא הסיר מעליו תלונת הראשונים מדוכתי' סגיאין בש"ס והוא תי' כל הקושי' בחדא מחתא וכ' דהרמב"ם הוציא דינו מש"ס ערוכה בסוטה ד' כ"ט דרמי קראי אהדדי כתי' והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל טמא ודאי הוא דלא יאכל הא ס' יאכל וכתי' כל טהור יאכל בשר טהור ודאי הוא דיאכל אבל ס' לא יאכל כו' אלמא דכל לישנא דקרא משמעותו על הודאי ולא על הס' ולפ"ז יש חילוק דכל היכא דהאיסור מפורש בקרא לא אסרה התורה רק הודאי ולא את הס' אבל אם ההיתר מפורש בקרא תו אמרי' להיפך דלא התירה התורה רק היתר ודאי ולא את הס' כמו דדריש טהור ודאי ולא ספק וכן במקום דמזהיר קרא בקום ועשה כמו באכילת מצה אמרינן דמחויב שיהי' בודאי ולא בס' עכ"ד דפח"ח ותורת אמת הי' בפיהו ומצאתי סיוע לדבריו מדברי הרשב"א ז"ל בחידושיו ליבמות ד"מ בהאי אי לא מצה ה"א מצות א' רחמנא וכ' הרשב"א וז"ל תמי' לי אמאי שבקינן ללא תאפה חמץ דנקיט ברישא וה"ל למימר אי לאו מצה ה"א לא תאפה חמץ א' רחמנא וניחא לי דחמץ משמע חמץ ברור וחלוט אפילו את"ל שאינו מצה חמץ ברור אינו ולהכי נקיט מצות א' רחמנא כלומר מצה ברורה עכ"ל והן הן דברי אא"ז הגאון הנ"ל דשאני בין היכא יא' רחמנא לא תעביד לבין דצותה בקום ועשה וכל לישנא דקרא משמעות על הודאי ולא על הס' ולפ"ז אמינא דלהך מ"ד דס"ל טריפה אינה חי' דיליף מדכתי' זאת החי' אשר תאכלי חי' אכול שאינה חי' לא תאכל וא"כ מפורש ההיתר בקרא דדוקא אם תוכל לחיות מותר לאכול וא"כ י"ל דס' טריפה אסור מה"ת לאכילה דלא התיר הכתוב בזה אלא אם תוכל לחיות בודאי ולא בספק ובכה"ג גם הרמב"ם מודה דהס' מה"ת אסור וא"ש קושיתיו הנ"ל ודו"ק:

ובזה נתיישב מה דהוי קשי' לי לפ"מ שמבואר מדברי הרשב"א פ"ק דחולין הביאו הרב קצוה"ח בס' ש"ש שמעתתא א' פ"ד דאע"ג דהוא ס"ל דכל הספיקות אסורין מה"ת היינו דוקא ספק הבא בתולדה אבל ספק הבא במקרה שנתחדש בודאי מותר מה"ת יעוש"ה והנה הא דטרפה אינה חי' כבר כ' הפוסקי' דזהו רק בטרפות הבאה לה במקרה שנתחדש לאחר שנולדה הבהמה אבל בטרפות הבאה בתולדה מבטן הגם דהיא טרפה ואסורה מ"מ יכולה לחיות כמה שנים עיי' ש"ך סי' נ"ז ס"ק מ"ח ובפרמ"ג שם הביא להדי' בשם האו"ה שכ"כ בדעת הרשב"א ובס' קהלת יעקב בחלק מידות חכמים אות ט' הביא כן בשם גדולי הספרדים וא"כ קשה גם על הרשב"א שהבאתי לעיל שכ' אהא דדרשינן מקרא דזאת החי' וגו' חי' אכול שאינה חי' ל"ת דנ"מ לס' טרפה אי שהתה יב"ח מותר והרי לטרפות הבא בתולדה אינו מועיל יב"ח וע"כ דמיירי לענין ס' דאימור אח"כ נעשה טריפה וא"כ הוי לי' ס' הבא מחמת מקרה שנתחדש וזה בלא"ה מותר מה"ת ולדברינו הנ"ל ניחא דהכא שכתבה התורה ההיתר בפירוש דזאת החי' אשר תאכלו בכה"ג כל שאינו ודאי תותר אוסר הספק מה"ת כנ"ל ואיש ודו"ק:

הדרן לדידן דיש לקיים דברי כ"ת בכוונת רבינו דמ"ש בפ"י מה"ש שכל שאירע חוץ מה שמנו חכמים אפשר שתחי' ואפי' נודע מדרך הרפואה שאין סופה לחיות ר"ל אע"ג דהוא טריפה ואסורה מ"מ מהני בי' אם חי יב"ח אבל במנין הטרפות שמנו חכמי' אפילו אם חי יב"ח אינו מועיל לודאי טרפה דבהם כתי' עפ"י התורה אשר יורוך וכמו שביאר הרשב"א דא"א לנו להכחיש הקבלה האמתיות בשום אופן שבעולם וכן מורה באמת לשון הרמב"ם בריש פי"א מה"ש דשהות יב"ח לא נאמר אלא לס' טריפה אבל לודאי טריפה לא מהני יב"ח וגם לדעת רבינו י"ל דקרא דזאת החי' דמרבינן מיני' דטרפה אינו חי' נ"מ לס' טרפה כמו שביארנו ויש להאריך בזה הרבה ולרוב טרדותי כי קאימנא בעניני' רבים הנוגעים למעשה מוכרח אני להפסיק באמצע הפרק וגם זה המעט לא העליתי כי אם למען כבודו ולמען למודו והי' בזה שלום מאת ידידו ומח' ד"ש באהבה משה תאומים:

תוכן העניינים

דבר משה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה