אור ברסלב

דבר משה חלק א· רבי משה תאומים

שאלה עז

שאלה עו

כבוד ידיד ה' וידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי מורג חרוץ בעל פיפיות החסיד המפורסם כש"ת מוה' ישראל גאטליב ני' האבד"ק באלחיב יצ"ו:

הן רומכ"ת הודיעני צערו בדבר נקיון המקוה במח"ק ודרש ממני אם יש למצוא תקנה לצאת מידי ספק וחשש נפילת מים שאובין ומרוב טרדותי אז לא יכולתי להשיבו על אתר ועתה באתי לשלם נדרי אשר על התשובה מראש הבטחתיו והנני מעתיק לו אשר אתי בכתובים בזה בקונטרס התשובות אשר לי וז"ל שם ראיתי לעיין בדין השמנקין את המקוה ולאחר שנתמעטו מיני המקוה ועוסקים במהירות לשאוב כל המים א"א להזהר שלא יחזור ויפול לתוכו מכלי השאיבה ויש לחוש לפסול המקוה מחשש נפילת ג' לוגין מים שאובין ועל נקיבת הדלי ששואבין בו קשה לסמוך כי עפ"י הרוב חוזר ונסתם מצרורת עפר וטיט ומה גם כי על תיקון זה של נקיבת הדלי גמגמו בו הפוסקים ועיי' ה' מקואות סי' ר"א בט"ז ס"ק מ"ז ובש"ך ס"ק ע"ו מ"ש בזה ולזאת שמעתי המצאה מחודשת בזה להכשיר המקוה ע"י שישפכו לתוך המקוה דם או הלב הרבה עד שישתנה מראית המים לדם או חלב ואז אין חשש כי אין ג' לוגין פוסלין אא"כ יהי' מראיתן מראה מים כמבואר בש"ס ופוסקים וכאשר שמענו כן ראינו מגדולי המורים שעשו מעשה להכשיר מקוה ע"י שינוי מראה לפע"ד יש לפקפק ולדון בזה טובא חדא דלא מצינו היתר זה שינוי מראה רק לענין שאם נשתנה מראית המים אינו נפסל ע"י שאובין אבל לא מצינו אם כבר נפסל בשאובין שיהי' שינוי המראה מוציא מידי שאובין ויש לדייק כן ג"כ ממ"ש הרמ"א סעי' ק"ט ומקורו מהתוספתא מקוה חסר שנפל שם יין ונשתנה מראיתו ונפל שם ג' לוגין מים שאובין אינם פוסלין וכ"כ הט"ז בסעי' כ"ג באם נתערב יין בג' לוגין מים ושינו מראיהן ואח"כ נפלו למקוה לא פסלוהו ומדלא כ' רבותא יותר דאפילו אם נפלו ג' לוגין למקוה ואח"כ נפל לתוכו יין דכשר מוכח דבכה"ג באמת לא מהני יין וחלב כיון שכבר נפסל מתחילה אינו חוזר להכשירו ועוד נלפע"ד עפ"י מה שראיתי בפוסקי' אחרונים דדייקו מדלא מצינו הך התירא דשינוי מראה רק בג' לוגין מים שנשתנו למראה יין אינם פוסלים המקוה וכ' האחרונים דהך ג' לוגין היא דוקא הואיל דפסול ג' לוגין אינם אלא דרבנן מש"ה לא נפסל כשנשתנו מראיתן משא"כ בנפל בו רובו שאוב דהוא פסול מה"ת כדפסקינן בש"ע א"כ לשיטת הראב"ד שכ' דפסול שינוי מראה במקוה אינו אלא מדרבנן דמיחזי כמקוה של מי פירות אבל מדאוריתא מקוה מים קרינן בי' והאיך יקילו להכשיר פסול דאוריתא ע"י שינוי מראה דרוש מעל ספרי אחרונים ותמצא כן. ובזה ניחא לן דברי רש"י בפ"ק דמכות בההי' דב' לוגין מים שנפל לתוכו יין ומראיתם כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו ופירש"י וז"ל דזיל בתר חזותא ויין אינו פוסל המקוה ופסול מקוה במי' שאובים מדרבנן היא ולכאורה הא דמסיים ופסול שאובין דרבנן היא שפת יתר ולא שייך הכא ועיי' פני יהושע ח"ד בחידושיו למס' מכות שם ולהנ"ל ניחא דבא ליתן טעם דלהכי מיתכשר ע"י שינוי מראה משום דאינו פסול רק מדרבנן אבל אי הוי פסול מדאוריתא לא הי' מיתכשר ע"י שינוי מראה כנ"ל ודו"ק:

ומעתה לשיטת ר"ת המובא בתוס' ב"ב ל' ובהרא"ש דגם לוגין שאובין קודם שהי' רוב כשרים כנגדן הוי פסול דאוריתא מהלמ"מ עיי"ש ועיי' ש"ך סי' ר"א ס"ק קמ"א וקמ"ו שהביאם וא"כ בכה"ג שנפלו ס"ג לוגין קודם שרבו עליהם מים כשרים בודאי דאינו מועיל אז התירא דשינוי מראה ג"כ כנ"ל ולפ"ז נפל הך התירא דשינוי מראה כשמנקין המקוה בבירא דכיון דחיישינן דבעת שדלו מימי המקוה חזרו ונפלו מהכלים ג' לוגין ואיכא ולמיחש שמא בסוף השאיבה נפסל המקוה ע"י השאובין קודם שהי' רוב מים נובעי' בכשרות ובזה איכא פסול דאוריתא ולא מיתכשר ע"י שינו מראה (ועפ"ז יש להשיב ג"כ ע"ד הט"ז ס"ק קמ"ז שכ' בהתירא דנקיבת הדלי דהוי חיבור למקוה ע"י גוד אחית דלענין חשש שאובין דרבנן א' גוד אחית עיי"ש ולדברינו יש בזה חשש שאובין דאוריתא ויש ליישב ודו"ק) ולזאת אין תקנה אחרת רק המבואר בפוסקים אשר מפיהם אנן חיין להוציא כל המים ולפקוק נקבי הנביעה וינגבו המקוה בסדיני' או בחול וכמ"ש האגודה ריש מקואות הביאו הש"ך ס"ק כ"א ואין לסמוך על המקילין הסוברים דאין שאובין פוסלים במעיין (עיי' הג"ה רמ"א סי' ר"א סעי' מ' ומקורו משו"ת מוהרי"ק) וכבר כ' המוהרי"ק והש"ך מביאו בריש ה' מקואות דבארות שלנו הנובעים הם מעיין גמור לכל דבר עיי"ש גם בזה אין צד קולא לפע"ד דמדברי כל הפוסקים הראשונים במה שהביאו שהגדולים נצטערו וטרחו האיך לנקות מקוה משמע דכולם מיירי במעיין דבמקוה ממים מכונסים מה כל הטורח הזה הרי יכול לשאוב כלו עד שלא ישארו בו מים כלל או שישאר פחות מג' לוגין רק דבמעיין א"א כיון שנובעים המים מתחת וא"א לשאוב כלו עד שלא ישאר ג' לוגין כי נובע תמיד מתחתיתו וגם הרי כבר כ' המוהרי"ט ז"ל בתשובותיו ח"ב סי' י"ח כי לא כל הבארות הנובעין דין מים להם אלא יש נידונים כדין מי תמצית כי כמה בארות המים שבהם נובעי' מן הנהרות דכך גידי הארץ ובארות הנמשכין מן הנהר דרך נקבי הקרקע אין נקראים מעיין כלל רק שם מקוה עליהם ונידונים כמי תמצית ועיי"ש מה שהביא מהתוספתא במקואות החופר בצד הים בצד הנהר ה"ה כמי תמצית החופר בצד המעיין כל זמן שהם באים מחמת המעיין הרי הם כמעיין יעוש"ה וא"כ כל צדדי ההיתר השאובין במקואות שלנו בבירא כי מאן מפיס איזו מקוה היא באר נובע מעצמו ואיזו מצד הנסר ועיי' מ"ש הגאון מוהר"ז זצ"ל בעל התני' בש"ע שלו בדיני תיקון המקוה הדברים המועטים האלה העתקתי למעכ"ת מהרשום אצלי לזכרון בספר וכעת מצאתי בשו"ת נטע שעשועים סי' ק"ג שמפלפל בדברי המוהרי"ט הנ"ל ונו"כ טובא בד' איזו מקוה ים לה דין מעיין ואיזו נקרא מי תמצית גם מצאתי בס' חדש על ה' מקואות נותן בסם סימנים במה יודע אם הוא מי מעיין או מי תמצית ואין הזמן גורם לעיין יותר ואיסתג' בזה:

תוכן העניינים

דבר משה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה