דבר משה חלק א· רבי משה תאומים
שאלה נט מהרב הנ"ל
ואשר שאל כ"ת בדבר שנהגו העולם לעשות נשואין אחר חצי חדש ואף בסופו וגם חסידים ואנשי מעשה אין מקפידין בכך והוא נגד המבואר בש"ע יו"ד סי' קע"ט ובאהע"ז סי' ס"ד שאין לישא אלא במילוי הלבנה והיינו בתחלת החדש בעוד שהלבנה במילואה
תשובה
הנה מצד הדין בודאי אין לחוש לזה דהרי בהא דאין נושאין נשים בחוה"מ משום דאין מערבין שמחה בשמחה אבל מותר להחזיר גרושתו מן הנשואין עיין או"ח סי' תקמ"ו ובאהע"ז סי' ס"ד והרי חוה"מ הוא יום ט"ז לחדש ובאמת דהוא רק מנהגא כמ"ש בש"ע בזה בלשון נהגו משום דבמילוי הלבנה היא סימן ברכה וסימנא טבא להזוג ובחסרונה הוי ח"ו להיפך והו' מדברי הנימוקי בפ"ד מיתות ותשובת הרמב"ן המובא בב"י שם והוא ג"כ בתיקוני זוהר תיקונא ס"ט וראיתי להרב מוהר"י צרפתי ז"ל בספרו ו"ו פ' חיי שנתן טעם למנהג זה שנמנעים לישא בימי מיעוט הלבנה ולא אסרוהו משום מעונן זה המחשב עתים שאומר ימים אלו טובים לנשא וימים אלו רעים וכ' שיש שייכות ויחוס גדול לאיש ואשם עם החמה ולבנה עפ"י מרז"ל ברבה פ' ואתחנן רבנן א' כל מה שבראתי זוגות שמים וארץ זוגות חמה ולבנה זוגות איש ואשה זוגות אבל כבודי יחיד ומיוחד הורונו לדעת שהחמה ולבנה משפיע ומושפע כמין איש ואשה וכמו שהלבנה כל זמן שהיא מחוברת ומתאחדת עם השמש מתוספת ומתברכת אורה וכל זמן שהולכת ונפרדת ונבדלת מהשמש מתמעטת אורה ככה כל זמן שיש אחדות בין הזוג מתוספת שפע הברכה עליהם ובזמן שיש פירוד ביניהם מתמעטת שפע אורה ולהורות זה לסימן בעלמא נהגו לישא במילוי הלבנה עכ"ד ואמנם מה שהמנהג רפוי אצלינו יש להם על מי לסמוך לפענ"ד ממה שמבואר בש"ע או"ח סי' תצ"ג נוהגים שלא לישא בין פסח לעצרת עד ל"ג בעומר ועיי' בט"ז שם סק"ב שכתב דהמנהג בכל המקומות שאין עושין נשואין בין פסח לעצרת אלא ביום ל"ג בעומר והרי בל"ג בעומר כבר עבר חצי החדש ובמג"א שם מבואר דעד ר"ח אייר מותרין לישא ראינו דגם סוף חדש ניסן התירו ועיי' בקו"א לס' המקנה סי' ס"ד שהעיר ג"כ מהא דכ' הרמ"א או"ח סי' תקנ"א המנהג להחמיר שאין נושאין מי"ז בתמוז ואילך ותיפוק לי' שהי' לאחר חצי החדש ועיי' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ל"ה ובאמת דלא עדיף האי מנהגא שלא לישא אלא במילוי הלבנה והך סימנא מילתא דלא נזכר בגמרא כלל מטעמא דברכה שהי' ברייתא דב"ק דבתולה נישאת בד' ונבעלת בה' הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים ואלמנה נשאת בה ונבעלת בו' הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם ואפ"ה קיי"ל דאשה נשאת בכל יום במקומות שב"ד קבועים בכל יום ולא שייך טעמא דאקרורי דעתא ועיי' ת ס' ריש כתובות דג' ד"ה אשה נשאת בכל יום שכתבו דמשום ברכה לא הי' קובעין יום מיוחד והיינו כמ"ש הר"ן שם דלא הי' משהין הנשואין מחמת זה ועיי' בס' פני יהושע בקו"א לריש מס' כתובות ובאמת היכא דליכא שהי' ודימו' מחמת זה מהראוי לקיים מנהג אבותינו תורה ומדוע לא נחפוץ בברכה וסימן טוב וסימנא מילתא כדאמרינן בית תינוק ואשה יש סימן אבל לדחות הנשואין מזמן לזמן בגלל הדבר הזה ומכ"ש לעשות חופת נדה עי"ז בודאי שאין בזה מקום קפידא כ"כ ואינו מעכב ואין הענין סובל וצריך הרחבת הדיבור כי אין בזה מו"מ של הלכה ואמנם יען ראיתי כי הוא מייחל למלקוש אמרי פי וחפץ בתשובה ע"כ העליתי הדברים המועטים האלה ידידו דוש"ת באהבה משה תאומים: