אור ברסלב

דבר משה חלק א· רבי משה תאומים

שאלה נח

שאלה נז

כבוד ידידי הרב החריף ובקי ירא ושלם אוצר בלום כש"ת מוה' יחיאל מיכל הובניר נ"י אבד"ק ניזניב יצ"ו.

לעשות רצונו חפצתי והנני להשיבו בדבר אשר דרש ממני לחוות דעתי בבנדון כי נגיד א' ונכבד בשער עירו מו"ה מאיר הערמאן נ"י נכבדות מדובר בו עבור בנו האברך אשר נתאלמן וכבר הי' מוסכם אצלו לבא בקשר החיתון ולגמור בכי טוב שידוך א' ההגון לפניו אפס קוץ בי' לאשר שם המחותן יצחק כשם בנו ולבם נוקפם ומורא יעלה על ראשם מפני צוואות ר"י חסיד זצ"ל שלא לזווג כאשר שם חתן וחמיו שוים וגם כ"ת מסתפק ושואל באם יש לא' מהם שני שמות אם גם זה בכלל הצוואה ומיקרי שמותיהן שוים או לא.

תשובה

הנה בענינים כאלה מאן דקפיד קפיד ומאן דלא קפיד יש לו עמוד גדול לסמוך עליו והוא ש"ב הגאון בשו"ת נו"ב מהדו"ת חאע"ז סי' ע"ט שנשאל ע"ז והשיב דרבינו יהודה החסיד צוה זאת רק לזרעו אחריו ולא לאחרים כי צפה ברוה"ק שזרעו לא יצליחו בזיווגים כאלה יעו"ש שהאריך בראיות לאשר פשפש ומצא כמה דברים בצואת החסיד שהם נגד דברי התלמוד וע"כ שצוה רק לזרעו יעו"ש ואולם לא הביא הגאון הנ"ל כי בענין זה עצמו מצאנו לחז"ל שלא הקפידו על שיוי השמות בחתן וחמיו עיי' מס' סוטה ד' י' ע"ב א' שמואל סבא חמוה דר' שמואל ובמס' מנחות ד' כ"ט ע"ב רמא בר חמרא דהוא חמוה דרמא בר דיקולא הרי הי' שם החתן כשם חמיו וע"כ דהצואה הי' רק לזרעו של החסיד וזה כביר צינתי בגליון ס"ח במה שכ' בצוואה סי' ל"ד לא ישאו ב' חורגים זא"ז לא בת האשה לבן של האיש או להיפך וכן כ' בס"ח סי' תע"ז שלא ישיא בת אשתו לבנו וכתבתי דהוא נגד מה דמצינו בכמה דוכתי' בתלמוד רב בר אחוה דר"ח ובר אחתי' דר"ח עיי' פסחי' ד"ד ומ"ק ד"כ וסנהדרין ד"ה ולא משכחת רק באופן שפרש"י שם דר"א נשא לאה והוליד ממנה אייבו מתה ונשא רחל ולה בת מאיש אחר וממנה נולד ר"ח ונשא אייבו הבת ונולד להן רב ונמצא רב בר אייבו בר אחוי' דר"ח מאבוה ובר אחתי' מאימי' הרי דר"א השיא בת אשתו לבנו וכעת יצא לאור ס"ח עם פי' מהרב חיד"א זצ"ל וראיתי שעמד בזה ותי' קושי' זו דבו בפרק מרבית העם שנות דור ודור נהגו בזיווגים כאילו ושכיחו טובא ולא הי' עה"ר בזה אך עתה דלא אישתכח הרוצה לעשות זיווג כזה יש בו עה"ר ושומר נפשו ירחק מזה עכ"ד והנה דבריו אלה יספיק ג"כ לקיים צוואת החסיד במה שהזהיר על שמות שוין בחתן וחמיו וכלה וחמותה אע"ג דמצינו בגמרא שמות שוין בחתן וחמיו ודכירנא אשר שמעתי כי מטו משמי' דגברא רבא סמך למה שנזהרו העולם לזווג בשמות שוים בחתן וחמיו או כלה עם חמותה דהוא עפי' מה דפסק הרמב"ם בה' ת"ת פ"ה ובפ' י' מה' ממרים דאם הי' שם אביו כשם אחרים משנה שמם דאסור לקרות אחרים בשמם בפני אביו ואפילו שלא בפניו אם הוא שם שהוא פלאי ועיי' בש"ע יו"ד סי' ר"מ סעי' ג' וה"ה באמו דזהו מכלל כיבוד או"א יעו"ש ויש להסתייע מזה להקפיד על שיוי השמות בזיווגים וכנ"ל דמה יעשו הזיוג בהזכרת שמם. ואף דלהלכה לא קיי"ל כרמב"ם כמ"ש הש"ך בסי' ר"מ סק"ג היינו בא"א בענין א' אבל לכתחילה למה לא ניחוש לדברי הרמב"ם והנה בצוואת רי"ח ז"ל במה שהזהיר לזווג בשמות שוים כנ"ל כ' ואם נשאה ישנה שם הא' אולי יש תקוה והן כ"ת הביא מה שמצא למי שמביא בשם הגאון המנוח מוהרמ"ס מפ"ב זצ"ל שעשה טצדקי בא' שהי' רוצה לשדך בתו לחתן אשר שעו כשמו וצוה לשנות שם החתן ואז אין כאן בית מיחוש לצוואת ר"י חסיד וכ"ת לבו מהסס בענין שינוי השם ותורת חסד על לשונו לאשר ראה בספרן של צדיקים שמזהירין מאד מבלי לשנות השם לגמרי ואפילו לחולה בנודע מדברי האר"י זצ"ל אשר נפש חי' הוא שמו וכל נמצא שואב חיותו משרשו ע"י אותיות שמו ושרש חיותו של אדם בשם ולזאת אם עוקרי' שמו אשר יקרא לו בעת לידתו כדרך שאומרים ומעתה לא יקרא עוד שמך אם א"י האיך לשנות לשם אחר אפשר כי השם השני לא מחיותו הוא וח"ו יפסוק חיותי' ולזאת המצלאין האידנא שבעת ברכת השם לחולה אין עוקרין] השם הראשון שנקרא בו רק מוסיפין עוד שם חדש ולכן מסתפק רומע"כ עם בכה"ג שיש באמת לא' שני שמות אפשר דגם זה בכלל הצואה והאזהרה של רבינו יהודה החסיד או אולי בכה"ג לא צוה והנה ראיתי בשו"ת אמרי אש להגאון המנוח מוהר"ם ז"ל אבד"ק אונגיואהר שנשאל בכה"ג שיש לא' עוד שם א' נוסף אם לחוש גם בזה לצוואת החסיד והשיב דבכל צד שנוכל לומר דבזה לא דיבר ר"י חסיד ז"ל יש לצדד ואחר כי א' מהם נקרא עוד בשם א' נראה דאין לחוש והרי אם הי' כתוב בגט שינוי כזה ודאי הי' הגט בטל כיון שלא כשהוא נכתב הוא נקרא וה"ה וכ"ש כאן לא מיקרי שמותיהן שוין עכ"ד ובאמת כי סגר המדבר בעדי בענין הלז לאשר החסיד ז"ל רוח ה' דיבר בו ומנין לנו לחדש דבר כי מי עמד בסודו אפס זכור אזכור מה ששמעת מש"ב מרנא ורבנא קדוש ה' מכובד מו"ה שלום רוקח זי"ע האב"דק בעלזא כי דרכו בקודש הי' תמיד להזהיר להאנשים אשר הסתופפו בצלו מבלי לזיז זיז כ"ש מצוואת ר"י חסיד ז"ל ושמעתי מא' שבא להנות ממנו עצה ותושי' בענין זיווג ושם כלה וחמותה הי' שוים ואמר כי צוואת רי"ח בזה הי' לזרעו ולדורות והי' כמתרעם על הרב בעל חכ"א שכתב שהעולם טועים בזה דצוואת החסיד היא דוקא כשהם משולשים כגון אדם ששמו ראובן וחתנו שמו ראובן ואם יקח חתן זה עוד חתן ששמו ראובן אזי לא יצליחו כיון היא משולש וכן אשה ששמה רבקה כו' דכ"כ להדי' בס' חסידים סי' תע"ז דבעינן משולשין ואמר כי אדרבא הבעל חכ"א טעה בפשט דברי הס"ח ובאמת המעיין ישפוט בצדק כי הבעל חכ"א שגג בדמיונו כי מ"ש בצוואה סי' כ"ו ובס"ח סי' תע"ז דא ודא א' הוא ובאמת בסי' תע"ז לא מיירי כלל בחתן וחמיו או בכלם וחמותה רק קאי אמה דצייר מקודם באיש שהוא אלמן ויש לו בן ולקח אשה ששמה רבקה והבן שיש לו מאשה הראשונה נשא ג"כ אשה ששמה רבקה וגם אותו הבן הי' לו בן מאשה אחרת קודם שנשא את רבקה ואם גם הבן המשולש ההוא נשא אשה ששמה רבקה אעפ"י שאינן כלתו של רבקה ואין כאן שמות שוין בכלה וחמותה כיון דהבנים המה מנשים אחרות מ"מ היא לא תצלח שהיא משולשת וכן להיפך באם הוא משולש שהאשה והבת ובת הבת לקחו ג' שעות הוא לא יצלח והכונה ג"כ באופן הנ"ל באשה אלמנה ולה בת ונישאת לבעל שני ששמו ראובן וגם בתה נישאת לבעל ששמו ראובן ואותה הבת ג"כ היתה אלמנה ולה בת קודם שנישאת לבעל שני ואם גם בת הבת המשולשת נישאת לבעל ששמו ראובן אעפ"י שאינן חתנין דראובן ואין כאן שמות שוין בחתן וחמיו כיון דהבנות העה מבעליהן הראשונים מ"מ כיון שלקחו ג' שמות הוא לא יצליח אבל בחתן וחמיו או כלה וחמותה ששמותיהן שוין המבוארים בצוואת החסיד בזה לא בעינן כלל שיהי' משולשין ודבר ה' אמת בפיו ושפתי צדיק ברור מללו ואולם ידעתי שצוה להחתן באם הי' לא' מהם עוד שם א' וצוה שיה' נקרא בשם ההוא הנוסף לבד וא' דבכה"ג לא מיקרי שמותיהן שוין היכא שיש להאחד עוד שם אחר וצוה להתקשר וחפץ ה' בידם יצליח יראו זרע יאריכו ימים

תוכן העניינים

דבר משה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה