דבר משה חלק א· רבי משה תאומים
שאלה נד
שפעת שלום וברכה כבוד האנשים החשובים מופלגים ויראים ושלמים נגידים מקהלות עם סגולה בקרית ווילקאטש יצי"ו.
בזו השעה באה לפני הציר מיוחד מוכ"ז ובידו מכתב אלי כתוב בחת"י מופלגי תורה מו"ה מאיר משה נ"י מקהלתכם ומשנהו ה' מו"ה צבי הירש ליפא נ"י מ"ק שינאווי וכותבים כי המה שלוחי ציבור אשר פקדו עליהם לשאול את פי בדבר מעשה ביש אשר נתהוה במחנותם בענין טבח א' אשר הוציא מכשלה מתחת ידו ידי עשו שמכר בשר בחזקת כשר ואח"כ נמצא בתוך החתיכות שני חתיכו' אשר שאר הקצבים מעידים שהשני חתיכות האלו שייכים לחלק אחוריים וכאשר שלמו הבד"צ אחר הקצב לחקרו מה ראה על ככה ומי התיר לו למכור את הבשר הנ"ל בחזקת כשר והשיב שראה כן משאר הקצבי' שמבדילין חלק הפנים מחלק אחוריים חותכין את החתיכה הנ"ל לחלק הפנים וגם מעולם ראה כן מאבותיו הקצבים ועל חתיכה א' הודה שצריך לנקר אותה והוא בעצמו מנקרה תמיד מחלב וגידים אך ששכח בפעם הזאת לנקרה מחמת דוחק האנשים אשר באו באותו היום לקנו זהו תו"ד המעשה:
תשובה
הנה בענין אם להעביר הטבח מאומנתו לא אדון אנכי בדבר יען שלא נשאלתי ע"ז כעת רק בדין הבשר והכלים אשיב בקיצור נמרץ כי נחוץ הדבר לשעתו כי הוא ע"ש ונוגע להפ"מ. הנה הש"ך ז"ל ביו"ד סי' א' פוסק במי שהוא בודק ואח"כ נמצא שיצא טריפה מתח"י בפשיעתו לא מחמת חסרון ידיעתו הכלים כשרי' מדינא ואמרינן אוקי אחזקתי' דעד עתה כשר הי' ודעת הט"ז ביו"ד סימן קי"ט ס"ק י"א לאסור הכלים למפרע וכותי' פוסק גדול שבאחרונים ש"ב הגאון בתב"ש סי' ב' והנה בד"ז פלפלו הרבה בשו"ת חדשים גם ישנים זה איסור וזה מתיר ועיי' בס' ש"ש שמעתתא ג' פ"ד שהאריך להוכיח בראיות נכוחות שאין לפוסלו ולהחזיקו בחשוד למפרע אע"ג דאיכא חזקת איסור דבהמה ובמקצת דבריו קדמו בשו"ת עבודת הגרשוני סי' ט"ו ויש אתנו אריכות דברים בזה ובאמת לפי המבואר בש"ס דע"ז פ' אין מעמידין חבר שמת בניו וב"ב הם בחזקת כשרים עד שיחשדו וכן חצר שמוכרים בה תכלת לעולם היא בחזקתה עד שתפסל ולישנא דעד שיחשדו משמע דאף שנחשדו אח"כ אין חושדין אותם למפרע דאם לא כן מאי אתי לאשמועינן עד כו' הל"ל סתמא ה"ה בחזקתן אטו אנן לא ידעינן דאם נחשדו פסולין אלא ודאי אתי לאשמועינן דעד שעה שנחשדו מוקמינין להם תמיד בחזקת כשרות וכן גבי תכלת עד שעה שתפסל החצר בחזקת היתר וכל תכלת הניקח ממנה בחזקת היתר ומותר אף דאיכא בכל הנך חזקת איסור גבי חבר כו' ה"ה בחזקת טבלים וגבי תכלת הרי כל צמר בחזקת איסור היא לגבי פשתן עד שיעשה צבוע תכלת ככל הלכותיו וכמו ה' שחיטה להתיר בהמה לאכילה ולא אסרינן למפרע וז"ב:
ואמנם מצאתי לגדול ספרדי בשו"ת מים רבים חיו"ד סי' ך"ג דעסק ג"כ דבחשיד לא מחזקינן על למפרע אך דבסוף הסי' כ' סברא נכונה לחלק בין חשיד במזיד דאחזו היצר להעבירו ע"ד לא נחשד על למפרע משא"כ באם עשה כן מחמת פשיעות ועצלות וכיון שניכר שהאיש הזה הוא עצל ורפה ומיעוט יראת שמי' על פניו גרע טפי ויש לחוש על למפרע יעו"ש וא"כ גם בנ"ד שהודה על פשעיו בחתיכה א' שלא נזהר לנקרה בודאי יש לחוש גם על מה שבדק למפרע ואף שהתנצל א"ע לומר ששכח בעת לנקרה מחמת דוחק האנשים כבר כ' הרשב"א הביאו בב"י יו"ד סי' תי"ט דא"י להתנצל ולומר שוגג הייתי שאם כן לעולם יאמר כן יעו"ש ואע"ג דלא הוי מזיד מ"מ פושע מיקרי ואינו מדקדק בין איסור להיתר ומכ"ש על החתיכה שאומר בעצמו שאינו מנקרה בשום פעם ואם חתיכה זו שייכה באמת לחלק אחורים א"כ כל הכלים שנתבשל בהם הבשר מהטבח ההוא בודאי אסורין ועיי' יו"ד סי' י"ח סעי' ך' בטבח שנמצא אחריו פגומה בראש הסכין וא' זאת הפגומה מפני שאני מכסה דם העופות בראש הסכין כו' מעבירין אותו וקרוב לומר שהכלים אסורין יעו"ש ולהכי בנידון זה בודאי אסורים הכלים למפרע ואותן שיש להם תקנה בהגעלה יגעילו וכ"ח שאין להם תקנה בהגעלה יש להקל להשתמש בהן אחר שלא יהי' בני יומן כדין ס' טריפה שנתבשל בכלי' עיי' יו"ד סי' ק"ז סק"ב בש"ך וכן פסק התב"ש בסי' ב' שם ואמנם הבשר שקנו מה שהי' מחלק הפנים ולאחר הבדיקה מחלב וגידין אם יש חשש שמא החליף טריפה בכשרה וכשם שחשיד ע"ז כך חשיד להחליף הנה באמת הדבר מבואר ביו"ד סי' קי"ט דמי שהיא חשיד בדבר כגון לנבילות וכיו"ב אין מפקידין בידו אותו דבר רק בשתי חותמות וא"כ אם הי' לקצב ההיא ג"כ בשר טריפה למכור אם נחשבהו לחשוד יש לחושדו גם ע"ז למכור בשר טריפה במר דכשירה רק לדין על גוף הקצב יש עקולי ופשורי הרבה ואנכי לא באתי כעת להשיב ע"ז וכפי הנראה יודעים אנשי הקהילה בטוב האיש ומעשהו כי ראוי להעבירו לפי שהשעה צריכה לכך ואם כחם יפה להעבירו יישר חילי' כי הרבה המכשלה בעניני בדיקות המסורים לכל ועפ"י הרוב הקצבים המה קלי הדעת ופ"ק עשיתי תקנה באיסור וצויתי להכריז בתוקף גזירות איסור שלא ידחקו הקונים אצל טבח לקנות בשר טרם שינקר יפה מקודם מחלב וגידים כמבואר בהגהות רמ"א יו"ד סי' ס"ד שכ' ומנהג כשר הוא שהטבח המוכר בשר ינקרנו קודם שימכרנו פן יכשלו בו הקונים ועיי' פ"ג דדמאי משנה ג' כ"ד שאין רשאי למכרו דמאי לא ישלח לחבירו דמאי יעוש"ה וצויתי להשו"ב והזהרתי עליהם שגם המה ישגיחו ע"ז במקולין ובכל מה דאפשר ישגיח שיהי' טבח מיוחד למכירת בשר טריפה וכה ראוי לכל קהל בעירם לגדור גדר בזה ואמנם לפמ"ש החכמים השואלים מכירים הרבה קונים היטב הבשר שקנו אצל הטבח כי הי' מבהמה הנשחט בשבוע זו ואז לא הי' שום בשר טריפה תח"י הטבח וא"כ אין שום מקום חשש על בשר זה ולא יפג לבבם לאכול בפרט שהוא לכבוד שבת כל הדברים האלה העליתי בחפזון לפטור את השליח לדרכו שיוכל לבא קודם חצות היום לביתו מחמת שהיא ערב שבת וקצרתי באמרים ישמרם ה' מכל מכשול ולא יאונה להם און דברי ידידם דש"ת:
משה תאומים