דבר משה חלק א· רבי משה תאומים
שאלה מה
כבוד ידידי הרב החריף ובקי בחדרי תורה ידין ידין יורה יורה קנה חכמה קנה בינה כש"ת מוה' זכרי' מענדל נ"י מו"צ ודיין מצויין ב"ק קאלאמייא יצ"ו:
יקרת מכתבו הגיעני ואשר דרש ממני נידון העופו' הגדולים שנתחדשו במדינתנו ויש בהם איזו שינוים מתרנגולים שלנו אבל יש להם ג' סימנים והם שכבים ונדעים עם תרנגולים שלנו:
תשובה
הנה הוראה יצאה ממני להתיר כאשר עיניו לנוכח יביטו בדף הנדפס מספרי אשר הוא כעת תחת מכבש הדפוס ושם ת"ל ביררתי היתרן וכאשר הבאתי שם בשם הפרי תואר כעת מצאתי ג"כ בס' כנפי יונה על יו"ד שכ"ב דאם במקומות שאין אוכלין אין העופות מצוים ושכיחי שם לא ראינו אינו ראי' לאוסרן ושפיר יכולין לסמוך על המסורת ממקומות שהמה מצוים ושכיחי ואוכלין אותם ועפ"ז משוה דעת הפוסקים אהדדי יעו"ש וגם מה שכ' בתשובתי שם שאני חוכך בענין המסורה עפ"ד הצ"צ בענין אווז הבר יעו"ש הדרנא בי כעת כי נ"ד אינו ענין כלל למ"ש הצ"צ דשם באווז הבר איכא למיחש על המקומות שנוהגים היתר דאפשר בארצות אשכנז סומכין על מ"ש הרז"ה וכותי' סתם בטוש"ע יו"ד סי' פ"ב דעוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחבה כשל אווז ויש לו ג' סימני טהרה מותר באכילה ואנן נגררין בתר בתראי וכל בני ישראל יוצאים ביד רמ"א שב' דאין לסמוך אפילו ע"ז אבל לענין התרנגולי' שאנו דנין שאין להם רק הג' סימני טהרה בלבד דבזה הלכה פסוקה בש"ע דאעפ"י שיש לו ג' סימני' אין לאוכלו רק ע"י מסורת שמסרו להם אבותיהם שהיא טהור א"כ פשיטא דאנו סומכין על המקומות שאוכלין שבודאי קיבלו בו מאבותיהם שהוא טהור דאל"ה לא הי' אוכלין ואודיע לכ"ת בי אגלגל מילתא ובאו דברי אל הקודש פנימה והגיע הדף הנדפס מספרי לצפת עה"ק תוב"ב והשגתי הכתב כתב יושר דברי אמת מהרב הגדול מו"ה שמואל העלליר נ"י משם ונשא ונתן בדברי ופלפל בהם וכתב אלי כי כבר בא להם ממקומות רבים מאחינו שבגולה לחקור ע"ז והעמידני על האמת והודיעני כי מעופות ההמה בגידולם וצורתם ממש כאשר באו הנה המה מצוים באה"ק תובב"א והתרנגולים ההם קורין אותם שם קובריסי ע"ש שבאו מעיר קיבריץ ומצייר אותם כי המה גדולים ומשונים וגובה להם וכשנולדים יעבור זמן רב שאין עולה שום נוצה על גופם והולכים ערום ובארכובתם יש בהם נוצת כמו זר שיש ליונים ומעולם אכלו אותם כל גדולי ישראל עכ"ד ואמת מארץ תצמח ועדותו נאמנה מאל יאכלו ענוים וישבעו: