דבר משה חלק א· רבי משה תאומים
שאלה מד
משמי מעונה שלמו יענה. לאב בחכמה כבוד מר אבי אפרים מעוז ראשי הרב הה"ג מעוז ומגדול החריף ובקי המפורסי' נ"י עה"י פ"ה מוכתר בנימוסו ויחוסו שם תפארתו מו"ה אפרים תאומים נ"י האבד"ק קריסניפאלי יצ"ו:
גי"ק לנכון הגיע עדי שמחתי כי נתבשרתי שלום משלום תורתו ושלו' ביתו כאו' כו':
וע"ד השאלה בנידון א' שנשתטית אשתו ויצאה מדעתה וא"א לו לדור עמה גם אינה ראוי' לקבל גט מחמת שטותה והוא יושב גלמוד שנוי בלא אשה והיא חבושה מבית החולים המשוגעים בלבוב (שקונין נאררין הוז) להתרפאות מחולי' והנה ד"ז גלוי לכל יודעי דת דבכה"ג מתירין חרגמ"ה לישא אשה על אשתו עפ"י התרה מק' רבנים ובאופן שיתן גט ביד א' שיהי' בידו מוכן למסור הגט לידה מיד כשתשתפה כמבואר כ"ז בב"ח מובא בח"מ ובב"ש סי' א' וסי' קי"ט ואמנם מה שלבו מהסס בד"ז היא לפמ"ש האחרונים מתירין לו רק באופן שישליש לה סך הכתובה נידוני' וחייב ליחד לה בית בפ"ע וחייב ליתן לה מזונות ושאר ת"כ והבעל דל הוא ואין ידו משגת על כל הנ"ל. והנה פשיטא היא דמה שהיא בבית החולים המשוגעים זה הוי כיחד לה בית דשם הוא משתמרת מהפקר וגם מזונו' א"צ כי מטעם המלך יר"ה כבר משומרת דניזונית היא ואמנם באם אין ידו משגת להשליש הכתובה עיי' ב"ש סי' א' ומה שהביא בזה בשם שו"ת צ"צ שהמציא תקנה למכור הכתובה לבעלה בכח ב"ד יפה בטוה"נ ושתזון מן הפירות כל ימי חיי' ועיין בשו"ת חתם סופר אע"ז ח"ב סי' ק"כ מה שגמגם בדבריו וראיתי להרבנים האחרונים שמביאים בשם שו"ת מים רבים שהעלה דבנשתטית אין פרעון הכתובה מעכב כאין לו לשלם וכבר גליתי לו דעתי דבאין לו בודאי אין פרעון הכתובה מעכב וטעמא דידי דכבר התעורר הח"מ בסי' קי"ט אהא דמחמירין עליו להשליש הכתובה ולחייבו ג"כ בכל ת"כ והקשה דתרתי ל"ל אם חייב ליתן לה כל חיובי ממון למה נחייב אותו בכתובה ואין תופסין החבל בתרין ראשין ובתירוצו שם גמגם הרב בעל בית מאיר בסי' א' והעלה בטעם הענין בפשוט כיון דמתירין לו לישא אחרת ולכשתשתפה בדין תתבע הכתובה והגט ואולי אז יטעון אין לי או באמת לא יהי' לו ותילקה העני' לכן מחויב ליחד הכתובה ומ"מ היא אשתו דהא אין בידו לגרש' ומחויב בכל החיובים עייש"ה והנה טעם זה שייך רק היכא דהוא עתה אים אמוד לייחד הכתובה ושמא לכתתשתפה לא יהי' לו אז ולהכי מחויבים אנחנו לשקוד בתקנת האשה ולהוציא ממנו הכתובה בעת מצאה ידו משא"כ אם גם עתה אין ידו משגת ליתן הכתובה פשיטא כיון דמוטל עליו עתה חיוב מזונות ות"כ אין מחייבין אותו בפרעון הכתוב' כקושי' הח"מ ואם אין לאל ידו להשליש הכתובה אין זה מעכב ההתרה והעיקר ישגיח כת"ה ע"ז אם הדבר בטוח שיחזיקו אותה בבית המיוחד למשוגעים עד שתתרפא ושיעמיס הבעל חיוב זה ע"ע בתוקף נימוסיהם ואז אין פרעון הכתובה מעכבו מלישא ומעיד אני בגדלי מה שראיתי בקטני ועובדא ידענא כי זה ערך שמנה ועשרים שנה הי' בס' זאלקוויא איש א' שהי' לו אשה בעלת מום וניכפית ר"ל ולא הי' מיתדר לי' מפני הסכנה והי' שואל ומבקש התרת לישא אשה על אשתו והתיר לו גדול הדור שארינו הגאון מו"ה יעקב א"ש זצ"ל האבד"ק לבוב ודכירנא כי בסיום תשובתו כתב אף כי בהתרה לישא אשה על אשתו צריך להשליש כתובתה והבעל איש עני ואין ידו משגת להשליש לזאת על הב"ד דשם קא סמיכנא כי יעשו כדת ויוכלו הב"ד להשוות אתו כפי השגת ידי המגרש עכ"ד וכעת יצא לאור שו"ת עדו"ז הגאון מוהר"ח כהן ראפאפורט זצ"ל וראיתי שם בסי' ג' מחלק אהע"ז שהדבר רפי' בידי' אם לחייב הבעל להשליש הכתובה בנשתטית יעו"ש ובעיקר ד"ז קיהו הרבני' האחרוני' במה שהתירו ע"י גט זה שנותן עתה בי' השליח בעת שטותה שתתגרש בו לכשתשתפה דהרי קי"ל כ"מ דאלמ"ע השתא לא משוי שליח עיי' מ"ל פ"ו מה"ג הביא שהי' עובדא כזו בקושטינדונא והסכימו גדולי הדור לאיסורא ואנכי בעובדא הבא לידן זה כמה שנים העליתי בזה תשובה ארוכה (עיי' לעיל סימן מ"ם) ות"ל כי הראיתי פנים לכל צד לקיים דברי חכמים ובכ"ז לא תקעתי עצמי לעשות מעשה להתירה בגט זה ולכן יש לעשות כמו שהעלה ש"ב הגאון בעל נו"ב ז"ל במהדו"ק חאע"ז סי' ג' להלכה ולמעשה דהיינו לכתוב הגט ולמסרו ליד שליח כנהוג ומ"ע יקבל ע"ע בחומר נדרי' ושבועות לגרשה מחדש כשתשתפה ובאופן המבואר שמה שלא יהי' אנוס מחמת השבועה ואז יהי' כתיבת הגט ומינוי השליחו' אחר שכבר שבה לדעתה הנכונה וכן עשיתי אז ונמנו עמי ק' רבנים דהיינו לומדי תורה מב' ארצות להתיר חרגמ"ה. ובענין ג"מ ודאי אע"ג דהם תח"י מלך א' כגון מלכות פולין גאליציא ומלכות הגר ומלכות אוסטרייך אעפ"י ששלשתן תחת ממשלת הקיר"ה מ"מ לשלשה מדינות יחשבו וכן מצאתי בשו"ת חתם סופר חאע"ז סי' ד' שכ"כ ויש סמך לזה ממקרא מפורש ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך וגו' וראיתי בשו"ת ח"ס סי' הנ"ל שנשאל אם צריך דוקא מאה מב' מדינות שוה בשוה או סגי צ"ח במדינה א' וב' א' מכל מדינה והשיב דא"צ לדקדק בזה לשלש במשולשי' שליש במדינה זו ושליש בזו רק שעכ"פ יראו לקבץ מספר מסוים מכל מדינה יעו"ש שדבריו נכונים אפס ראיתי שם שדקדק מלשון תקנת קהילות המובא בתשובת מוהר"ם מרוט"ב בסופו וז"ל חרם תקנת הקהילות ששם רגמ"ה דאין לישא ב' נשים אין להתירה רק במאה אנשים מג' ארצות ומג' קהלות ע"כ ולכאורה פשיטא כיון דבעי ג' ארצות ודאי ג' קהלות הם ולהכי דייק מזה דאתי לאפוקי שלא ימצא בקהלה א' אנשים מג' ארצות דזה לא מהני אלא במושבותיהם למקומותם דאל"כ בוויען ימצא כל חפצו בפ"א קמ"ל דלא זהו דבריו שם ואמנם לא ראינו ולא שמענו לדקדק גם בזה והכלל בדברים כאילו לסקל שומעין וכבר כ' הט"ז באע"ז סי' קי"ט דבזה"ז שיש חדר"ג לישא ב' נשים ראוי לחוש לעיגון דאיש יותר מהאש' שמצינו לחז"ל שהקילו בעדות אשה משום תק"ע וק"ו לעיגון דאיש שהוא מצווה אפ"ו בודאי ראוי לשקוד בתקנתי' ולכן לישני ליה מר ומטרדת עיולי שבתא וגם כי הענין א"ל אריכות ע"כ דברי מעטים ואומר שלו' בנך ותלמידך מוקירך ומכבדך משה תאומים: