דבר משה חלק א· רבי משה תאומים
שאלה לב
ועדיין יש לנו לברר פרט אחד בעכין השאלה לאשר כתב מעכ"ת כי רצון הבעל ליתן גט ביד שליח להולכה והשליח יעשה איזו ערמה לזרוק לה הגט בע"כ שלא מדעתה וראוי לדון בזה אי מהני כי יש לנו לחוש למה שהעלה ש"ב הגאון בשו"ת נו"ב מהדו"ק חאע"ז סי' ב' שכ' על מהי שהביא שם דעת הרא"ש בגיטין ד' י"א גבי התופס לבע"ח במקום שחב לאחרים שפסקו כל הפוסקים דאפי' עשאו שליח לא מהני וכ' הרא"ש הטעם משום דלאו כל כמיני' לשוי' שליח במקום שח"ל וכ' הוא וז"ל ובזה אמרתי דין חדש מה שלא קדמני בשום פוסק דאפי' קודם חדר"ג ולדינא דגמרא דמגרש אדם אשתו בע"כ מ"מ ע"י שליח א"א לגרש ב"כ דא"א לשוי' שליח לחוב להאשה עכ"ד ולדבריו גם בנ"ד א"א לזרוק גט לאשה זו ע"י שליח דנהי דבעצמו יכול לגרש בע"כ דבכה"ג לא גזר רגמ"ה מ"מ לא עדיף זה ממה שהי' לדין הש"ס שיכול אדם לגרש בע"כ ואפ"ה ע"י שליח אינו יכול לגרש בע"כ דלאו כל כמיני' לשוי' שליח לחוב להאשה כנ"ל:
הנה במק"א המצאתי עפ"י דברי הנו"ב הנ"ל דבר מחודש דאפילו לדינא דגמרא דנותנין גט בע"כ מ"מ לא יכול לגרש בע"כ על תנאי דהא קיי"ל דכל תנאי שא"א לקיומי למעשה דידי' ע"י שליח תנאי בטל ומעשה קיים עיי' כתובות ד' ע"ד דא"א להתנות תנאי בחליצה כיון דא"א ע"י שליח והכא נמי כיון דגט בע"כ לא יכול להיות ע"י שליח ממילא דאינו יבול להטיל תנאי בדבר וא"א לכוף לאשתו לגרשה ע"י תנאי והעליתי עפ"ז ציצים ופרחים בכמה סוגיות הש"ס ואין רצוני כעת להרבות שיח בזה יען כי דין החדש שהמציא הגאון ז"ל דא"א לגרש בע"כ על ידי שליח החדש מפני הישן נוציא שכמה סוגיות הש"ס סותרות לדבריו וכאשר הקיפוהו בהלכות הבאים אחריו ודחו אותו בשתי ידים עיי' בס' בית מאיר סי' קט"ו ובס' קצוה"ח סי' קפ"ב ודכירנא כי ראיתי זה כביר בשו"ת נו"ב מהדו"ת שהגאון בעצמו נשאל מחכמי דורו דמה יענה לגמרא דגיטין ד' י' דאמרינן שם להדי' דשליחות בע"כ בגירושין איתא ובקידושין ליתי' ולא מצא מענה כי אם בדוחק וגם בעיקר הדמיון שדימה גירושין בע"כ ע"י שליח לתופס לבע"ח במקום שחב לאחרים יש לחלק בכמה אנפין וגם לדעתי קירב את המרוחקים דבשלמא בתופס לבע"ח במקום שח"ל הרי תיכף שתפס בשביל א' הוא חב לאחרים בתפיסתו והתפיסה היא תיכף חוב לאחרים שהם אינם יכולים לתפוס עוד משא"כ גבי גט הרי בזמן שהגט היא ת"י השליח אין כאן שום חוב עדיין אפילו לאשה רק החוב בא להאשה ע"י קבלתה בע"כ ואז נסתלק השליח משליחותו לגמרי ולכן אין כאן שום חוב בעת שליחתו דנימא דהוי תופס לבע"ח במקום שח"ל ויש להביא סמוכין לסברא זו מש"ס דקידושין ד' ך"ג שאני כסף דקבלת רבו גרמה לו וחזינן דאחר יכול ליתן בשבילו כסף אפילו במקום דחב לו ואין חבין כו' משום דקבלת רבו גרמה לו יעוש"ה וה"ה גבי גט לא מיקרי השליח חב להאשה רק קבלת הגט לידה גרמה לה וא"כ בודאי דיכול לגרש בע"כ לדינא דגמרא אפילו ע"י שליח ועוד נלפע"ד דבנ"ד גם לדעת הנו"ב בודאי דיכול לגרשה ע"י שליח בע"כ והיא לפי מה שחידש הש"ך חו"מ סי' ק"ה סק"א דמי ששכר לא' שיתפוס בעדו מבע"ח ותפס קנה אפילו במקום שח"ל דכיון ששכרו להיות שליח הוי פועל וגבי פועל ידו כיד בעה"ב יעו"ש ומסתמא אותו האיש שמינה אותו הבעל לשליח להולכה אינו חפץ לטרוח בחנם ובשכר הוי ידו כיד בעה"ב וכ"ז ברור:
סוף דבר הכל נשמע סיומא דעסקא בנ"ד כיון דביררנו דבכה"ג לא גזר רגמ"ה הדבר ברור דיכול לגרשה בע"כ ואפילו ע"י שליח שיזרוק לה הגט ע"י תחבולה שלא מדעתה וזהו מה שרצינו לבאר:
והן א"ה מעכ"ת ת"ל יש אתי כפלים לתושיה מכל מה שכתבתי שכתבתי והעליתי פה ואולם אפפוני כעת טרדות שונות ובעבור זה לא טיילתי בדברי כ"ת האהובים עלי ביתר שאת והייתי מקצר ועולה ולא העליתי רק מה שנוגע לנושא הדין שלפנינו ועוד מזון למועד אוה"נ וידידו דשו"ט כל הימים משה תאומים: