דבר משה חלק א· רבי משה תאומים
שאלה יא
אשר נשאתי ונתתי בהלכה את כבוד הגאון אבד"ק יאס בעובדא דאיקלע לקמן בשנת תרי"ב ואח"כ הלך הרב הגאון הנ"ל למנוחות תנצב"ה:
ישאו הרים שלום אל כבוד ידיד ה' ויד"נ ומחותני הרב הגאון הגדול בענקים נחל כובע מקור החכמה מים עמוקים גבר חכם בעוז ואיש אשכולת. מופת הדור המפורסים כש"ת מוה' משה טו"ביס נ"י האבד"ק יאם ייצ"ו והגלילות:
נתכבדתי ביקרת מכתבו ונעימות ימינו ביום ה' העבר ושמחתי בבשורת שלום תורתו וע"ד הא שה אשר בגדה בבעלה ומעלה בו מעל והרחיקה נדוד ממנו ולאחר החקירה ודרישה ע"י עוברי אורח נתוודע כי היא מתגוררת בק"ק יאס וא"א להבעל ליסע לשם לפוטרה בג"פ וגם לעשות שליח להולכה קשה מאד ממדינה למדינה כי מי זה יסע מהכא להתם ולזאת המציא מעכת"ה תקנה אשר היא תעשה משם שליח לקבלה במקום עמידת הבעל ושלח משם מכתב הרשאה שמינתה בכאן את אביה לשליח קבלה והיא מתגרשת מיד בקבלת אבי' בכאן הגט לידו כי בשגם החמיר הר"פ שלא לגרש ע"י ש"ק בכעין זה לא החמיר וגם כי היא שעת תדחק ואמטי אפריון לכת"ר יושר חילי' כי שקד בתקנת הבעל והאשה לאשר כי היה מופקרת לזנות וכבר ארז"ל מוטב שתדון כפנוי' אולם צר לי מאד כי רצה לתקן ולא תיקן כי האשה לא ידעה שכבר מת אבי' זה ערך שנה ומחצה ולא פעל מכתב הרשאה הלז מאומה:
והנה בגוף הענין יפלא מאד בעיני על הדר גאונו כי לא ביאר היטב החששות מה שיש בנ"ד לאשר אם כי היטב אשר דיבר בזה דאף שהחמיר הר"פ שלא לגרש ע"י ש"ק והובאו דבריו להלכה בטוש"ע אהע"ז סי' קמ"א סעי' ק"ט מ"מ בודאי לא עלה על דעתו להחמיר בשעת הדחק ומקום עיגון שהרי חשיב שם כל דיני ש"ק עם נוסח השטרות ככל משפטו וחוקתו וע"כ שבא ללמדינו כדת מה לעשו' במקום עיגון שיש צורך לעשות ש"ק וכן מבואר למעיין בלשונו ז"ל אלא שעדיין הי' צריך רומעכ"ת לברר הדין בזה דנהי שמידי חומרת הר"פ יצאנו מ"מ מידי ערעור לא יצאנו שהרי עכ"פ צריך לתקן חשש דמוהר"פ שחושש שמא לא יתקיימו החתימות כראוי והט"ז הביאו ג"כ הב"ש שם כתב להדי' להתיר לעשות ש"ק במקום דלא אפשר בענין אחר ולקיים כל השלשת חתימות של הדיינים שהי' שם בשעת מינוי השליח וגם חתימות הדייני' שהי' בשעת מסירת הגט לשליח ובג' דוקא כדינו יעוש"ה וחשש זה איתי' בנ"ד כי איך יקיימו במקום נתינות הגט חתימות כל שלשה הדייני' דק"ק יאס החתומים על ההרשאה כי מי בכאן יודע ומכיר כל השלשה חתימות דלשם וכן להיפך כאשר ישולח מכאן כתב מעב"ד שקיבל הגט כראוי לא יוכלו לקיים בק"ק יאס כל החתימות דלכאן וגם יש מקום עיון בנ"ד אי מהני מינוי השליחות שמינתה אותו שלא בפני השליח רק שמודיעין לו ע"י כתב עיי' דרכי משה סי' ק"כ ובש"ע סי' קמ"א סעי' י"ד וסעי' ל"ה ובדג"מ שם וכאשר פשפשתי בשו"ת האחרונים מצאתי לש"ב הגאון מוהר"ז מרגליות זצ"ל בתשובותיו חאע"ז סי' ק"י שנו"נ בדין כזה ממש עם הגאון מוהר"ם זצ"ל אבד"ק ברא"ד בא' שהרחיק כדוד מאשתו וטרחו עליו שיתן גט והאשה היתה צריכה לעשות במקום עמידת הבעל ש"ק והאריך למעניתו כדרכו ולבסוף העלה דבמקום עיגון ושעת הדחק דכדיעבד דמי יש לסמוך על דברי הרשב"ץ הביאו הב"ש סי' קמ"א ס"ק ל"ז דאפי' בש"ק אם הביא שטר חתום מכ"ש אם יש עליו מעב"ד מהני אפי' בא"י לקיים החתימות דקיום שטרות דרבנן גם מברר הדין דהיכא דמינתה לשליח שלא בפניו בפני הב"ד בפה רק שאנו מודיעין הדבר לשליח בכתב בכה"ג אין חולק בדבר דשפיר דמי למיעבד הבי יעו"ש וכבר כ' הט"ז אע"ז סי' קי"ט ס"ק י"ד דהאידנא שיש חדר"ג שלא לישא ב' נשים ודאי שראוי לחוש לעיגון דידי' ק"ו מהעיגון של האשה דהאיש מצווה אפ"ו ועיי' ש"ס יבמות פ' הא"ר ד' צ"ד ע"א והילכך גם בנ"ד יש לחוש לעיגון דהבעל ולהתיר לו לעשות מעשה לגרשה ע"י ש"ק. ולדעתי נראה דבלא"ה יש בנ"ד טעם להקל כיון שכבר נתברר שנאפה תחת אישה והולידה ממזר ונאסרה לבעלה ובכה"ג דעת התה"ד דיוכל לזכות לה גט ע"י אחר כיון דזכות הי' לה ונהי דאנן מחמירין בזה כמו שפסק א"ז הרב בהג"ה סי' ק"מ סעי' ה' והי' דעת המוהרי"ק ועיי"ש בב"ש שחושש לדעת הרי"ף שאף אם זכות היא לה אינה מגורשת עד שיבא הגט ליד' ע"מ נראה שלא החמיר רק לענין האשה שלה לא הותר להנשא עד שיגיע הגט לידה אבל לגבי בעל לישא אשה אחרת בודאי לא רביע עלי' שוב לתא דחדר"ג דהא גם לדעת הרי"ף שסובר שאינו גט עד שיגיע לידה מ"מ מודה דאין הבעל יכול לחזור משמסרו ליד השליח כיון דזכות שלה היא כמבואר בפוסקים וכיון שמתגרשת אף בע"כ של בעל לא שייך תקנת רגמ"ה עוד שהרי כבר הוא מופרשת ממנו והי' ברשות עצמה והשליח נותן לה אף בע"כ של בעל:
ועפ"ז ניחא קושי' הב"ש שם שהקשה דברי הרע"א אהדדי דלעיל סי' א' פוסק בפשיטות דיוכל לזכות גט לאשתו מומרת וכאן הביא דעת המוהרי"ק להחמיר יעו"ש שנדחק לחלק בין נאסרת לבעלה למומר ולדברינו א"ש דלעיל בסי' א' מיירי לענין א"ש להתיר לו חרגמ"ה לישא אשה אחרת וכיון שכבר זיכה לה הגט ע"י שליח וא"י לחזור לא שייך תקנת רגמ"ה עוד כנ"ל וכאן דמיירי לענין להתיר לה להנשא לעלמא בזה שפיר חשש הן בנאסרה על בעלה או במומרת ולהכי הביא דיש מחמירין וא"ש ולפ"ז בעובדא דידן לענין שיהי' מותר להבעל לישא אשה אחרת י"ל דמועיל שפיר זיכוי הגט כמו במומרת ועוד יש לחלק דאפי' מאן דסובר דאינו מועיל זיכוי הגט היא משום דלא חשיב זכות גמור דהרי מפסדת המזונות והגט ג"כ חוב הוא לה כמבואר במתני' דגיטין ד' י"א שאם ירצה שלא לזון את אשתו אינו רשאי וא"כ היכא דבלא"ה אינו נותן לה מזונות כמו בנ"ד דחזינן דרצונה לבגוד בבעלה ומהדרת אחר גט ואינה חפיצה לאכול בלחמו בכה"ג בודאי זכות גמור הי' לה וזכין לאדם שלא בפניו:
והנה לפום רהיטא רציתי להביא ראי' דבנאסרם לבעלה אינו מועיל זיכוי הגט ואיבה מגורשת עד שמגיע הגט לידה והיא ממה שהקשו בתוס' גיטין דף ל"ג ד"ה ואפקיענהו שיחפה על ב"א כשיבואו עדים שזינתה ישלח לה גט ויבטלנו קודם שיגיע הגט לידה ויפקיעו הקידושין ומאי קושי' כיון שזינתה נאסרה עליו ותתגרש מיד בקבלת השליח הגט לידו אבל באמת הא בורכא דהא הטעם דבנאסרה מגורשת מיד ע"י קבלת השליח היא משום דזכות הוא לה וכנ"ל אבל התם זכות הי' לה להיפך שלא תתגרש ויפקיעו הקידושין ולא תאסר עליו כלל והבן ויש לפלפל בזה טובא אלא שאנכי ירא פן ימשכני הענין לשמעתתא דהאו' תנו גט זה לאשתי ובשיט' הראשוני' שם והמה ענינים עמוקים וכעת לא יתנוני טרדותי להתמהמה ולתהלך ברחבה וכבר האריכו בזה א"ז הח"ץ סי' צ"ו ובשו"ת פמ"א ח"ב סי' מ"ב מ"ג אמנם באמת אין רצוננו בעובדא דידן לתקוע עצמינו למעשה להתיר בזה ע"י זיכוי הבעל לבד בלא מינוי השליחות מהמגורשת ועכ"פ בכה"ג יש לסמוך להתיר ע"י שתעשה היא שליח לקבלה במקו' שהבעל הוא שם וכעין שכ' ש"ב הגאון נו"ב סי' צ"א להקל באשת מומר דמהני באומרת את מי שיבחר פלוני שיהי' שליח בחריקאי לקבל גיטי והיינו מטעם כיון דבלא"ה מועיל זיכוי הגט מעיקר הדין ועכ"פ במגלית דעתה בכך יש לסמוך על עשייתה שליח קבלה כפי הנ"ל יעוש"ה ולזאת במטותי' מיני' דמר כאשר החל לטרוח בדבר מצוה רבה כזו כן יוסיף חסדו ויסלח בטובו להתאמץ שתמנה שם לשליח את אחי' מרדכי בן ישראל אשר בכאן שיהי' שליח לקבל גיטה מיד בעלה ואולי תאבה האשה למנות ש"ק שיהי' במקומה לקבל גיטה אה מי שאבחר אנכי ובד"צ דפ"ק הוא שלוחה אזי מה טוב כי חוששני פן אם תמנה אחי' לש"ק אולי לא ירצה להוציאו מכבלי העיגון חנם אין כסף והבעל דל הוא ואין ידו משגת גם נרויח בזה כי כתב הרמ"א ז"ל בסי' קמ"א סעיף ג' דבמקום שאפשר לכתחילה לא יהי' השליח קרוב לאיש ולא לאשה וכבר הקיל בשו"ת נו"ב באשת מומר שתעשה ש"ק באופן זה והביאותיו לעיל וה"ה בנאסרה על בעלה וראיתי בס' בית מאיר שהשיג עליו בזה מכמה טעמים ואין חפצי להיות הוגה דעות בדין זה כי אנכי כתבתי כ"ז בחפזי אך לבלתי ראות פניו ריקם העליתי דברים המועטים האלה ואת רומעכ"ת הבחירה כדת מה לעשות בזה כפי דעתו הרחבה והפליאה ואסיים ואומר שלום לו ולכל הנלוים אליו כחפצו וחפץ ידידו מחו' המתרפק באהבתו משה תאומים: