דבר משה חלק א· רבי משה תאומים
שאלה ו
בדין ריאה שנמצא בה ג' תולעים דעי"ז הוחזקה בתולעי' ואסורה הריאה לישראל אי שרי למכרה לנכרי דאסורה לי' משום אבר מן החי וקעבר על לפני עור וגו' שנשאל ע"ז מרן זקיני הגאון האמתי מליסא זצ"ל והובא שו"ת זו בשו"ת הנספחים לספרו נחלת יעקב סי' ג' והשיב דאין איסור כלל משום אמה"ח לב"נ לפי מה דמבואר מדברי התוס' בחולין ד' ס"ז ע"ב ד"ה לרבות דאי לאו קרא דואת נבלתם תשקצו לרבות תולעי' שבבהמה לא הי' אסורים התולעי' משום אמה"ח כיון דמיני' קגבלו וכבראי' מן הבשר עצמו הוי אמרינן דחשיב כבשר עצמו יעו"ש והואיל ועיקר האיסור מקרא דאת נבלתם גו' קרא זה לא נאמר לב"כ ולא ניתנה תורה להם ושרי יעו"ש דפח"ח:
לפע"ד עדיין יש לדין בזה לפי המתבאר מדברי הגמ' בחולין ד' כ"ט דהא דמזמנין לנכרי על בני מעים אע"ג דמיד שנשחטו הסימני' הוי הריאה כמאן דמנח' בדיקולא ולנכרי במיתה תלי' מלתא ואסורה לי' משום אמה"ח מ"מ שרי' לי' גם לב"נ דמי איכא מידי דלישראל שרי ולנכרי אסור יעו"ש ומעתה הנך תולעי' שבריאה נהי דחשיב כבשר עצמו, מ"מ הרי גם בשר הריאה עצמו הי' מהראוי שיאסור לנכרי משום אמה"ח ועיקר ההיתר כיון דלישראל שרי מי איכא מידי כו' וזה שייך בבשר הריאה עצמו דלית בי' משום אמה"ח לישראל משא"כ הנך תולעי' דגילתה התורה מקרא דאת נבלתם תשקצו דאסורי' לישראל משום אמה"ח ממילא דגם לב"נ אסור דלא עדיפא מבשר הריאה עצמו דכיון דאסורי' לישראל לא שייך לומר מי איכא מידי כו' וז"ב ודו"ק:
והנה מידי עסקי בדין זה הוגד לי כי בשו"ת ס' יהושע שחיבר ש"ב ומ"ח הגאון מוהר"י העשיל ז"ל באב"ד אבד"ק טארניפאל נמצא פלפול בד"ז והעברתי עיני בחיבורו בפסקי' וכתבים שלו סי' פ"ג והעלה דמותר למכור הריאה עם המורנא לנכרי וז"ל דהא ביו"ד סי' פ"ד סעי' ט"ז כ' המחבר דתולעי' הנמצאי' בבהמה במעי' אסורה ואין השחיטה מתרת אותם משום דמעלמא אתו יעו"ש בט"ז וא"כ בריאה נמי ממ"נ אם מעלמא אתו המורנא א"כ אין איסור אמה"ח דהא הם בריות בפ"ע וא"כ כאשר מתו בבישלם עכו"ם הנ"ל שקצים ורמשי' שמתו דמותרי' לנכרי ואם המורנא מבהמה באו הרי שחיטה מתירתה עכ"ד (ואנכי עומד ומשתאה מה ראה על ככה להעלות דברים כאלה על הספר שלא בהשגחה וכל מעיין יראה כי מבואר בהיפך מש"ס ופוסקי דתולעי' שבבהמה אסורי' משום אמה"ח דכיון דבהמה בשחיטה תלי' מילתא ואילו שגדלו בתוכם עד שלא נשחטה באו מאיסור אמה"ח ושחיטת הבהמה לא מהני להו שהרי יש להם חיות בפ"ע יעו"ש וכן מבואר להדי' בטוש"ע שם ומה שרימז לדברי הט"ז שכ' דתולעי' שבמעי' אסורי' משום דמעלמא אתו שגה ברואה דדברי הט"ז קאי אנמצאי' במעי דגים דבאסיפה בעלמא סגי וע"כ גם התולעים שגדילים בהם מותרים אם לא שבאו מעלמא להם ואסורים משום שרץ השורץ על הארץ ויש שם בט"ז ט"ס בדפו' שציינו על במעי הבהמ' כמבוא' בפרי מגדי' שם והרב הנ"ל טעה לומר דהאיסור בתולעים שבריאה למכור לנכרי היא בהנך דמעלמא אתו ואסורי משום אמה"ח וישתקע הדבר דא"כ כל הפירות מתולעים יאסרו למכור לנכרי מכח אמה"ח וע"כ דז"א כיון שיאכלם הנכרי ע"י בישול וא"כ ימותו רק דתולעים שבריאה אסורים משום אמה"ח דכיון שגדלו בתוכה עד שלא נשחטה באו מאיסור אמה"ח והוי כחותך מן הטחול ומן הכליות ושחיטת הבהמה לא אהני לדידהו שהרי יש להם חיות בפ"ע וז"פ וברור ופלא על חבר כמותו שיוצא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו):