אור ברסלב

דבר משה חלק א· רבי משה תאומים

סימן יז

שאלה טז

ישאו הרים שלום לכבוד ידיד עליון וידיד ישראל צדקתו כהררי אל הרב הגדול שבח עוז ומגדול החכם השלם אוצר בלום גן הדסים ערוגת הבושם מהולל ומשובח בתורתו ויראתו הקודמת לחכמתו כשמן תורק שמו מו' שמואל העלליר נ"י יושב בשבת תחכמוני בעיר קדשנו ותפארתינו צפת תובב"א:

אדמהו אכנהו ולא ידעתיו אפס לשמע אזן שמעתיו כי רבים יביעו זכר רב טובו וכי מטבע הטוב להיטב וזכרתי מאמר החכם המשכיל יתאמץ להפיץ אור חכמתו והטוב יתאזר לעזור לזולתו ובזה תמכתי יתדותי לערוך אליו מכתבי ולבקש מלפניו עבור אחד מנכבדי קריתנו יצו וכו':

ויען כי הקרה ד' לפני לערוך אל כ"ת מכתב באותן הימים הסמוכים לחג האסיף הבע"ל שישראל מצות חביבות עליהן בשעתן להתנאות לפניו יתב"ש במצות הארבעה מינים ולזאת מידי דברי בו זכור אזכור אשר אנכי שואל ודורש בענינו של חג ואני נבוך בענין אחד והיא בדבר ההדסים הגדלים בפרדסי השרים בארצות אלו והם מהודרים מאד תלתא תלתא בחד קינא ותלושים לשעתן מהמחובר וראש המדברים מזה הוא אא"ז מרנא ורבנא החכם צבי זצ"ל בתשובותיו סי' קס"א שנתווכח עם הרב בעל שבות יעקב שקרא תגר עליהם לחוש עליהו משום ספק מורכבים והנה אם יש בכל הד' מינים משום פסול מורכבים העלה בשו"ת שבו"י שם דד"ז תלוי בהא דאמרו רבנן בטעמא דפסול המורכב באתרוג דלטעם הלבוש דפוסל אתרוג המורכב משום שנעבדה בו עבירה דהרכבה אפשר להתיר הדס המורכב דהם אילני סרק ואין בהו איסור הרכבה ולטעם הסוברין בפסול מורכב משום דב' מינים מעורבבים הן ולהכי פסול משום דהוי כחציה עבדוחב"ח וגם דמחמת זה לא מיקרי אתרוג כלל וכמ"ש להדיא המג"א בסי' תרמ"ח ס"ק כ"ג ולפ"ז גם הדס המורכב פסול דלאו הדס הוא יעוש"ה והנה כמה דיות נשתפכו בזה ועל טעם הלבוש כבר הקיפוהו בהלכות ודחאוהו בשתי ידים והדברים עתיקים עיין מזה בשו"ת מוהר"ם אלשיך סי' ק"י ובשו"ת ב"ח ישינות סי' קל"ה ובנושאי כלי הש"ע בט"ז סי' תרמ"ט סק"ג ובמג"א סי' תרמ"ח הנ"ל וכלם תפסו לעיקר בפסול המורכב לפי שהמורכב לא נקרא אתרוג ויש אתי אריכות דברים בזה ועת לקצר כי הזמן בהול ולא אנקוט בידי רק רמזי דברים כי הט"ז שם הקשה גם על הטעם דפסול אתרוג של כלאים משום שמין אחר מעורב בו ג' קושיות א' מהא דאמרינן סוכה דף ל"א לא מצא אתרוג לא יביא לא רימון ולא פריש ולא ד"א והקשה דאמאי לא נקיט לרבותא דאפי' אתרוג המורכב לא יביא ב' אטו אתרוג כתיב בקרא דממעטינן מיניה מורכב דלא נקרא אתרוג הא לא כתיב כי אם פרי עץ הדר וגם המורכב הוא פרי ע"ה. ג' אמאי לא מדמינן להא דאמרינן בחולין פ' או"ב שה ואפי' מקצת שה ה"ה אתרוג ואפי' מקצת אתרוג יעו"ש ואנא גברא קחזינא תיובתא לא קחזינא דמה שהקשה מהאי דלא מצא אתרוג כו' לפעד"נ לא מבעיא דאין תיובתא מהתם רק אפי' סייעתא איכא להפוסלים אתרוג המורכב דהנה מה דקא' הש"ס ולא ד"א לא נודע מאי קממעט דאי הכונה על פרי אחר מה לי פריש ורימון או פרי אחרת מה לי זה או זה ולכך נראה דבאמת הכונה על אתרוג המורכב ולכך קראו ד"א לרמז על טעם הפסול דלא מיקרי אתרוג כלל כיון שהוא מורכב מד"א כמ"ש המג"א סוס"י תרמ"ח הנ"ל ומה שהקשה אטו אתרוג כתיב במחכת"ה אישתמטתי' מ"ש הרמב"ם בהקדמתו לפי' המשנה לזרעים שודאי מעולם לא נסתפקו מהו פרי ע"ה בפרט שמצוה זו נוהגת כל שנה ושנה והי' הלמ"מ מסורה בידם שהוא האתרוג אלא שנחלקו התנאים באיזו תיבה מהפסוק מרומז ההלמ"מ שפירושו אתרוג ודריש כל חד כדאית לי' ע"כ וכ"כ הרשב"א בחידושיו לסוכה דף ל"ה אהא דקא' הש"ס פרי ע"ה שטעם עצו ופריו שוה הוי א"ו זה אתרוג ופריך ואימא פלפלין וכ' בח"ר הנ"ל דודאי קיי"ל דהדר זה אתרוג ולא הי' מסופקים בדבר שעשו מימות משה אלא שעל שרוצה להוכיח מהכתוב פריך דאין זה הוכחה אלא שקבלנו כן כו' יעש"ה וא"כ שפיר יש לפסול אתרוג המורכב משום שלא נקרא אתרוג אע"ג דלא הוזכר בקרא שם אתרוג מ"מ שם זה נמסר בהלמ"מ ומה שהקשה מהאי דאו"ב דאמרינן שה ואפי' מקצת שה ובש"ת שבות יעקב מביא שגם הש"ך ז"ל הורה להתיר אתרוג המורכב ועיקר טעמו הי' עפ"י הסוגי' דשה ואפי' מקצת שה וה"ה גבי אתרוג נימא הכי ואנכי אשמע ולא אבין הדמיון להאי דאפילו מקצת שה דהא כתבו התוס' להדיא בחולין שם ד"ה בין לרבנן דלאו דנהוי כלו שה אלא דנתחייב בשביל אותו מקצת שה שבו עיי"ש ולפ"ז נראה דלא שייך הך סברא דאפי' מקצתו שה רק דוקא לענין חיוב או איסור כמו בהאי שהתורה חייבה שה במחנות או שהתורה אסרה לשחוט או"ב בזה שפיר אמרי' כיון דאיכא מקצת שה לא נפקע החיוב או האיסור ממנו אבל במצוה שציותה התורה כמו דרחמנא אמרה להביא שה לקרבן כגן ליקח שה ולהקריבו לפסח או לפדיון פ"ח דילפינן ג"ש שה שה מפסח ודאי דצריך להיות כלו שה וכיון דאין זה שה לבדו אלא שיש בו כח מב' מינים אין זה שה שציותה התורה וה"ה באתרוג שציותה התורה ליקח אתרוג בחג למצוה וזה שני מינים מעורבי' בו דהיינו אתרוג ולמוני' אין זה אתרוג כיון שכתבה התורה שה או אתרוג י"ל למצוה מחויב להיות שה גמור או אתרוג גמור וסברא זו למדתי מדברי התוס' בב"ב ד' נ"ו ע"ב ד"ה ורבנן שנתקשו בהא דמרבינן במילי טובא מקצת הדבר ככולו והרי בבכורות אמרינן חמש ולא חצי חמש ותירצו דלא מקיימא מ"ע בפחות ע"כ והיא הדבר אשר דברנו דבלאו שהזהירה עליו התורה צריך ליזהר שלא לפגוע ואפילו במקצתו וכן במקום שהטילה התורה חוב עליו כמו במתנות אמרי' דאף מחמת המקצת נמי חייב משא"כ במצות עשה מחויב לקיים המצוה בשלימות ולא יגרע ממנה וכל שחסר דבר להשלמת המצוה לא יצא יד"ח וא"כ פשיטא דאין מקום להכשיר המורכב משום דקיי"ל שה ואפי' מקצת שה שאין ראי' מן החיוב על הפטור דלענין או"ב וכיסוי שפיר אמרי' דאף מחמת המקצת נמי חייב אבל שיהיה יוכל לפטור עצמו במקצת ולומר מקצתו ככולו זה לא אמרי' ולהכי גבי אתרוג דרמי' חיובא אקרקפתא דגברא לצאת יד"ח ובזה בודאי כלו בעינן ואי לאו הכי לא נפטר מקיום המצוה כחובה עליו והדברי' ברורים מאד:

והנה לטעם הזה דמורכב לא נקרא אתרוג א"כ גם הדס המורכב פסול דלאו הדס הוא ויש לפסול המורכב בכל הד' מינים ואע"ג דמבואר בש"ס דסוכה ד' ל"ג דהאי אסא מצראה כשר להושענא דעץ עבות א' רחמנא מ"מ ולפ"ז יש לומר דגם מורכב כשר להדס מה"ט דמ"מ עץ עבות הוא ואולם כבר הרגיש בזה גם בשבו"י שם והעלה דהדס המורכב מ"מ פסול משום דכח אחר מעורב בו ויש אתי הרהורי דברים בזה עיי' תוס' סוכה שם ד"ה ואימא ובס' כפ"ת להמוהר"מ בן חביב שם ורצוני לקצר אחר שכלם החליטו להלכה דמורכב פסול בהדס וכ"כ הרב פרמ"ג או"ח במ"ז סי' תרמ"ט ס"ק ג' דמאן דפוסל אתרוג המורכב מטעם דלאו שמי' אתרוג גם הדס המורכב פסול דלאו הדס הוא וסיים שם וא"כ הדסים בארצות אלו אם יודעים שהם מורכבים פסולי' ובספק צ"ע ע"כ ולדעתי אין שום מקום עיון בזה דכל שיש חשש הרכבה בודאי אינו יוצא יד"ח בספק מורכב דלא אתי ס' ומוציא מידי ודאי חיוב ובפרט להפוסלי' מורכב מה"ת וכאשר מבואר אצלינו במק"א באריכות:

ואמנם היטב אשר דיבר בזה אא"ז הח"צ בתשובה שבשביל שינוי מועט הנמצא בהדסי' הגדלי' במדינתינו מהדסי איטליא המובאים אצלינו אין לחוש כלל מחמת זה לדונם לספק מורכבים וחיילים הגביר להכריח מהג"מ דלא כהשבו"י יעו"ש שסיים כל שאפשר להשיג מהדסים החדשי' הללו אסור לו לברך על הדסים הישני' הבאי' מאיטלי' ואומר אני סימן וזכר לדבר וישן מפני חדש תוציאו ואף כי ראה הבעל שבות יעקב השגת הח"צ עליו ועשה סנגורי' לדבריו בח"ב להשיב שבותו ומחזיק במעוזו בכ"ז המעיין ישפוט בצדק שדברי הח"צ מכוונים להלכה ונזכרתי הלכה ודכירנא כי שמעתי מאבא מארי הרה"ג שליט"א שסיפר מזקנינו אבי אמו הגאון האמיתי המאיר לארץ ולדרים בספריו היקרים קדוש יעקב זצ"ל האבד"ק ליסא כי בעת אשר היה מכון שבתו בק' קאליש יצו הים דרכו בקודש להשתדל בטורח רב והוצאה מרובה להשיג קודם החג לולב והדסים החדשים והיה זריז למען המצוה ונסע בעצמו כמה פרסאות למקום שנמצאי' בפרד"ס וחתך לעצמו מהמחובר לולב והדסי' הרי שגם הוא עשה מעשה רב כדעת זקינו ראש בית אב למשפחותינו הח"צ זצ"ל שהורה לצאת באילו ההדסים:

ואמנם העיקר מה שאני נבוך בהענין כי מצאתי בבה"ג ה' לולב כתב וז"ל תנא עבות בשר כו' ה"ד עבות אר"י דקיימי תלתא תלתא טירפא בחד קינא ור"כ א' תרי וחד כו' א"ל מר בר אמימר לר"א אבא לההוא הדס שוטה קרי לי' כו' אר"ח הדס שוטה לסוכה עץ עבות ללולב כו' וה"ד הדס שוטה דרברבן טירפי' (שעליו גדולי' באורכן) ופתין (גם רחבין) עכ"ל הבה"ג מבואר דס"ל שאלו הם סימני הדס שוטה העיקרי שפסול ללולב היכא דרברבן טירפי' ופתין ובזה אר"ח בסוכה ד' י"ב הדס שוטה לסוכה (אבל רש"י פי' שם הדס שוטה שאינו כשר ללולב לפי שאין עבותו עשוי' של שלש שלש עלין) ובתרי וחד דפליגו בגמ' היינו אף במין עץ עבות שאין עליו ארוכין ורחבי' והיינו דא' מר בר אמימר אבא לההוא הדס שוטה קרי לי' משמע שיש הדס שוט' עיקרי אחר רק אמימר היה קורא גם לזה דתרי וחד בשם הדס שוטה ע"ש פסולו ונשתוממתי על המראה שאין אחד מהפוסקי' מביא דעת בעל ה"ג לחוש לדבריו שהם דברי קבלה דהיכא דרברבן טירפי' ופתין הוי הדס שוטה ופסול:

ובהיותי משתומם אנה לידי מחברת עליות אליהו והיא סיפור תולדות האדם הגדול הגאון החסיד רבינו אלי' מווילנא זצ"ל ומספר שם נפלאות מהגאון כי פ"א נשלח לו למנחה הדסים מובחרים עק"ב ותיכף כשאחזם בידו בשמחה השליכם לארץ ואמר כי הכיר בהם אשר המה מורכבים וראיתי במחברת הנ"ל כי המציאה שמצאתי בבה"ג כבר זכה הוא בה תחילה והביא כי זה גרם לו לבדוק ולחקור על מיך הדסים הגדלים אצלנו שיש מהן שעליהן קטנים ויש שעליהן גדולים והנה בהמין שעליו גדולים נמצאים ענפים ארוכים ד' וה' טפחים כולן עבות מראשן לסופן עד שיש לתמוה על מ"ש סוכה (ל"ב) השתא עבות תלתא לא משכחינן אבל כשנעיין בהן יפה הנה המה משונים מהקטנים עוד בזה א' שאף שעליהם עומדים בשור' א' בכ"ד אינם מורכבים זע"ז רק כ"א מהג' עלין לדרכו פנה ויש רווח בין א' לחבירו שהעץ מגולה ב' שהקני' עצמ' אינן תכופין זל"ז כמו בהקטני' ויש הפסק גדול בין קן לחבירו אשר מפני ב' השנוי' אלו גוף העץ מגולה הרבה ויש להרהר שאין זה ענפיו חופין את עצו כיון שרוב העץ מגולה משא"כ אותו המין שעליהם קטנים העלין של הקן סמוכי' זל"ז וחופין בקן ושורה ההיא העץ גם הקנים עצמם תכופי' זל"ז יותר עד שמחמת זה נראה רוב עץ מכוסה גם כתב שם כי באותו מין אף הגזע שלו קודם שמתחילין הענפים לצאת מכוסה בעלין רצופין זע"ז ובמקום הענפים שם הגזע שהוא העץ מכוסה מן הענפים ובזה המין הוא שקשה למצוא עבות תלתא ובזה מתקיימין דברי הש"ס עבות ג' מי משכחינן ולפ"ז יש לחוש על המין שעליו גדולים אולי הן עיקר מין הדס שוטה לפי דעת הבה"ג אעפ"י שהן תלתא בחד קינא והאריך שם להביא השינוי' בענין גידול הדסים במדינות ליטא וסיים וצריך ע"ז חקירה דרישה במקומות שההדסי' כשרים גדלים מימי קדם מעצמן כמו באה"ק תובב"א ולזאת אמרתי אחכמה לדעת זאת ע"י מעכ"ת הנשאה אשר ישיבתו בקודש שמוהו נוטרה את הכרמים כרם ה' צבאות ובלתי ספק כי הכל גלוי לפניו ובקי בהן ובגדולן ובו בטח לבי כי יעמידני על האמת בזה ויהיה זכות הרבים תלוי בו:

השתא הכא לא אדע לשות עצות בנפשי כי ליקח אצל ההדסים החדסים עוד הדס יבש המובא מאיטלי' כדי לצאת ידי כל הדיעות גם בזה מפקפקים בשו"ת עמ"א ח"א סי' ט' ובשו"ת שבו"י ח"ב סי' ק"ח על העושי' כן דשלא כדין עבדו דיש בזה משים חשש איסור בל תוסיף ועיי"ש בשו"ת פמ"א מה שמביא בשם הרא"ש מ"ש בהדס שאינו עבות נחלקו הגדולי' אם היא מין הדס ויכול להוסיף כו' ובה"ג כתב הדס שוטה אפי' בהדי אסא אחרינא פסול כו' יעו"ש ואם כי אין דבריהם מחוורי' בזה דהא לענין לעבור ב"ת בעינן כונה עיי' מג"א סי' תרנ"א ס"ק כ"ז וזה מכוין רק לצאת באחד איזהו שהוא נכון עפ"י הדין ואולם כבר השיב הר"ן ז"ל להריב"ש הובא בשו"ת הריב"ש סי' ש"ץ ע"ד קריאת המגילה וז"ל רואה אני דבריך טובים ונכוחים שאפי' בעסק העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפי' באפשר רחוק ועאכ"ו שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהן כבשונו של עולם כו' ולתפוס את הספק בעניני המצות אינו ראוי בשום פנים ע"כ והדברים האלה נעימות יתנו בלב איש ירא ה' במצותיו חפץ מאד וה' יזכיני להתנאות לפניו במצות זה אלי ואנוהו וברכתי לראשו תעלה יחוג חג האסיף הבע"ל ברב גיל וחדות ה' מעוזכם יקבל פתקא טבא מן שמי' וד' יגמור בעדינו לטובה עינינ' תחזינה בשוב ד' שיבת ציון ויזכינו לראות רגלי המבשר בהרים בב"א ידידו דו"ש למרחוק ולבו קרוב נכסף לשמוע דבר ה' אמת בפיו משה תאומים רובץ תחת משא עם ה' ועבודת אב"ד פ"ק האראדענקא יצ"ו

תוכן העניינים

דבר משה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה