אור ברסלב
דבר משה חלק א מפתחות הסימנים › לטוש"ע אהע"ז

דבר משה חלק א· רבי משה תאומים

מפתחות הסימנים · לטוש"ע אהע"ז

לטוש"ע יו"ד

נידון מי שאשתו נשתטית ויצאה מדעתה עד שא"א לו לדור עמה וגם אינה ראוי' לקבל גט מחמת שטותה ולפרקים חוזרת לחלימה ובעת הזאת היא כאחת הפקחות וכך הי' פעמים רבות שנשתטית ונתרפאת וחזרה ונשתטית אם יש מקום להתיר לו לגרשה בעת חלימתה או להתיר לו לישא אשה על אשתו עפ"י היתר ק' רבנים. ר"ט

נידון נשתטית שמתירין להבעל לישא אשה על אשתו עפ"י התרה ממאה רבנים אם צריך לזכות לה גט ע"י א' ולמסור לידה מיד כשתשתפה והאיך יש לנהוג בזה להלכה ולמעשה: מ"ם

נידון מי שנשא אשה על אשתו שנשתטית עפ"י התרה כנ"ל וקיים בכל דברים שבממון כתיקון חכמים והשליש לה כתובתה ות"כ ונדוני' גם נתן הגט ביד השליח שיהי' בידו עד שתשתפה שדרה"ק ובמשך שהוא שרוי עם אשה אחרת מתה אשתו השוטית פה הוא יורשה כדין הבעל יורש את אשתו ואם חייב להתאבל עליה או לא. מ"א

נידון מי שנשתטית אשתו והוא חבושה בבית החולי' המשוגעים (פויאהרין הוז) להתרפאות משולי' ואמנה אין יד הבעל משגת להשליש סך כתובתה אי שרינן לי' לישא אחרת על אשתו ובאיזו אופן מתירין לו להשלים מנין המאה רבנים מב' ארצות ומה היא בכלל מדינה ומדינה. מ"ד

נידון עגונא שהעידו שני עדים בב"ד ששמעו מפי א' שא' שראה שבעלה נטבע במשאל"ס וביום שלאחריו חפשו אחריו ומצאו א' נטבע ומיד כשהעלוהו מהמים הכירו אותו בטב"ע בפ"פ שהוא בעל האשה וכל גופו הי' שלם רק שבפדחתו ומקום חוטמו הי' מוכה ומנומר ונשחת קצת מהעור והבשר גם העיד א' מהם שהכירו לבוש במלבושיו והמנעלים שברגליו אם להתירה לעלמא עפ"י הגב"ע הלז. ה' ע"ד עגונא שנטבע בעלה בנהר נעסטיר וחפשו אחריו ולא מצאוהו ואחר עבור ערך חצי שנה נמצא א' נטבע בנעסטיר רחוק כמה פרסאות ממקום טביעת בעלה ונגבה עדות מע"א שהכירו במלבושיו וכפי הנראה הם אותן הבגדי' שהי' לבוש כהן בעלה אז שנטבע אי מותרת לעלמא ע"י גב"ע ההי'. מ"ט

נידון עגונא כי בעלה הרחיק ממנה נדוד ולאחר זמן רב מצאו ערלים הרוג יהודי מונח סמוך לעיר על שפת הנהר והלכו אנשי' מהעיר לראותו מי זה ואיזהו והוליכוהו העירה לקבורה והגידו שהי' נתפח בפניו מהמי' ואעפ"כ הכירוהו בטב"ע בפ"פ וגופו כי הוא בעל האשה כאשר באו הדברי' בהגב"ע אפס אחד מהעדי' הי' פסול דאורייתא מחמת עבירה גם לעדות אשה גם האשה בעצמה הכירה אותו בטב"ע בפ"פ ובמלבושיו וגם א' איזו סימני' בגופו מהו דין האשה אם להתירה לעלמא בעדות זה. ס"ב

בענין מה דמתירין בעדות אשה שמת בעלה ע"י הכרת שמו ושם אביו וש"ע אף שאין יודעין מי הוא ואין לנו שום הכרה בי בטב"ע או בסימני' ופלפול בשמעתתא דחוששין לתרי יצחק ביבמות ד' קט"ו פ"ט

פלפול בשמעתתא דב' אומרי' מת כו' בכתובות ד' ך"ב וליישב דברי הרמב"ם פי"ג מה' גירושין הי"ח והי"ט שעמדו עליו נושאי כליו דהוא נגד סוגיות הש"ס דשם: מח

נידון א' שהעביר קול על אשתו שהי' אנדרוגנוס ורצה לגרשה והאשה הכחישתו ובדקוה נשים מילדות ואמרו שהי' רק דלדולי בשר וצדקה היא ממנו וכעת רוצה הבעל לדור עמה אי לא נאסרה עליו ובם אם להאמין לנשים בזה. סא

בענין צוואת ר"י חסיד שלא לזווג כאשר שם חתן וחמיו או כלה וחמותה שוין ואם יש לא' מהם שני שמות אם גם זה בכלל הצוואה ומיקרי שמותיהן שוין או לא. נה

בדבר מה שהמנהג רפוי אצלינו ועושין נשואין אחר חצי חדש ואף בסופו ואין חוששין להמבואר בש"ע שנהגו שלא לישא אלא במילוי הלבנה והיינו בתחלת החדש בעוד שהלבנה במילואה. נט

נידון המורדת על בעלה ואומרת מאוס עלי ומבקשת גט אם דעת הבעל מסכמת לגרשה האיך לדין ביניהם בדברים שבממון אודות הנדוני' שמשני הצדדים והעיסקא שעלה מעת ההתקשרות עז זמן הנשואין ומתנות וד"ד שמצד אבי הבעל והאשה האיך יוחתך הדין ביניהם עפדתה"ק נז

נידון המורד על אשתו בטענת מאוסה היא עלי ורוצה לגרשה וליתן כתובתה והאשה אינה רוצית אי יכול לכופה ולגרשה או עכ"פ למנוע ממנה שכו"ע עד שתתרצית לקבל גט: עט

ע"ד איש שמצא ערות דבר באשתו כי הבעל אומר שראה בעצמו שזינתה וגם נמצאו בה כמה ענינים מכוערים כאשר הוגבה עדות בב"ד והבעל הוא כהן וגם האשה בעצמה הודית שאמת הדבר ומחתה את פי' לאמר לא פעלתי און כי הי' באונס והי' לא ידעה שאסורה לבעלה כהן אפי' באונס מהו הדין אי אסורה עליו ויכול לגרשה בע"כ דבזה לא החרים ר"ג או גם בזה חל עליו חדר"ג שלא לגרשה שלא מדעתה. לא

לברר הדין לדינא דגמרא דמגרש אדם אשתו בע"כ או אפי' בזה"ז לאחר חדר"ג במקום שאסורה עליו מן הדין שרשאי לגרשה בע"כ אי יכול לגרשה ע"י שליח להולכה והשליח יעשה איזו ערמה ותחבולה לזרוק לה גט בע"כ שלא מדעתה. לב

נידון אשה שמעלה מעל בבעלה והרחיקה נדוד ממנו ונתברר שזינתה תחת אישה והולידה ממזר ונאסרה על בעלה וא"א לבעלה ליסע לשם לפטרה בג"פ וגם לעשות שליח להולכה קשה מאד ממדינה למדינה אם יש תקנה אשר האשה משם תמנה שליח לקבלה במקום עמידת הבעל שלא בפני השליח והב"ד שבמקום האשה ישלחו מכתב הרשאה מהאשה ויודיעו בכתב להשליח שמינתה אותו לשליח לקבל הגט עבורה ותתגרש מיד בקבלת השליח הגט לידו. יא

נידון א' שגירש אשתו ומקודם תפסה את כל אשר לו ולא רצתה לדור עמו ואח"כ התפשרו שיתן ג"פ והשלישה החפצים ח"י הרב המסדר הגט והמסדר שאל כמה פעמים להבעל אם הוא מגרש רק מחמת שתפסה משלו אחר כי הוא השליש ויכול להחזיר לו החפצים כפי הפס"ד שהיה ביניהם והשיב הבעל שלא מחמת זה הוא מגרשה ולאחר נתינת הגט הוציא הבעל קול לערער על הג"פ שיש לו עוד שם א' ממה שא' ולא רלה לגלות מחמת שרצה שתתן לו החפצים אי יש ממש בערעור הבעל או לא. לו

נידון האיך לסדר ג"פ במגרש ששמו שמעלקא ותכסיס שם זה בא' לבסוף והמגרש חותם א"ע ביו"ד וגם במי שנקרא מניס בפתח וחותם א"ע באלף אחר המ"ם האיך לכתוב בגט. צ

נידון אשה הבאה ממרחק לחלוץ מבימה ובידה מכתב מהבד"צ ממקומה שהיא אשת המת הניכר לנו בכאן לאחי היבם ואולם אין שום אדם מכירה ואף היבם מעולם לא ראה אותה זולת אשה א' והיא אחות בעלה אומרת שיש לה בה הכרה עפ"י סימן שהיא אשת אחי' הנפטר אם יש להתירה לחלוץ עפ"י עדות זו. או לא. פח

תוכן העניינים

דבר משה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה