דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות קיח
(תהלים פ"ט) אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון ובמדרש יודעי תרועה שיודעים לרצות את בוראם בתרועה וצ"ב מאי הוא הריצוי בהתרועה וי"ל דאיתא ברעו מהימנא (פ' תרומה) שזה שאמרו חכז"ל יפה עניות לישראל לא מצא הקב"ה מידה טובה לישראל אלא עניות אין הכוונה שיהי' עניים באמת רק שמקבלים עליהם לסבול עניות וכשבא לידי כך אין מתרעמים עליו ית' דבאוה"ע כתיב (ישעי' ח' כ"א) והי' כי ירעב והתקצף וקלל מלכו ואלקיו, אבל ישראל אפי' בעת שהם בתכלית ועניות הם סובלים ומצדיקים עליהם את הדין והמליץ ע"ז הגאון ישמח משה בתפלה לעומתם ברוך יאמרו אפי' בעת שהקב"ה הוא לעומתם היינו נגדם ונצב כצר הם יאמרו ברוך ומברכים על הרעה כמו על הטובה והנה תרועה היא ענין צער עדה"כ תרומם בשבט ברזל ויודעי הוא לשון אהבה כדכתיב (רות ב' א') מודע לאשה, וזו אשרי העם יודעי תרועה שהם אומרים שהקב"ה הוא אוהבם בעת שמיסרם בעניות ובזה הם מרצים בוראם בתרומה ומי כעמך ישראל גוי קדוש שמברכים על הרעה כמו על הטובה מכח אמונתם החזקה מאתו ית' לא יצא דבר רע: