גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
שיר השירים פרק ח · פסוק ח
מתרפקת על דודה, במ"ר, מהו מתרפקת על דודה, אמר רבי יוחנן, שהיא מתרת פרקי תורה ופרקי מלכות לעתיד לבא. ובאור המלה נמתרת' הוא פתיחת קשר, פתח חרצובות, (בהיפך מלשון אסור, שהוא ענין קשור ואגוז, ומלשון מתיר אסורים).
והכונה, שלעתיד לבא יתפרקו ויפתרו כל הספיקות בעניני תורה ומלכות, כי יתגלו אז תעלומות חכמה בתורה ובהנהגה מדינית, ועל דרך שאמרו במס' בכורות (כ"ד א') לענין ספיקא דדינא (בלשון הכתוב בהושע י') עד יבא ויורה (גואל) צדק לכם, ופירש"י עד שיבא אליהו ויורה אם מותר או אסור. ויש להעיר, כי דריש המלה מתרפקת כמו מתפרקת, בחלוף האותיות ממאוחר למוקדם (הפ"א קודם הרי"ש). אמנם אין זה חדש בדרשות חז"ל, וזה הוא מפני שלתכלית סמיכות הדרשה, כדי שיהי' לה יתד לזכור אותה, לא חשו חז"ל לדרוש בסדר מהופך באותיות, וכבר הערנו בזה למעלה פרשה ה' פסוק י"ג בלשון מור עובר, והבאנו שם כמה וכמה דוגמאות לזה מחז"ל וממקרא גופי'.