גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
שיר השירים פרק ד · פסוק יב
גן נעול, גל נעול פירש"י, גל, יש לפרשו לשון מעין, כמו ביהושע (טו), גולת עליות, וגם יש לפרשו לשון שער והוא לשון ארמי בתלמוד, טרוקו גלי, עכ"ל, והלשון טרוקו גלי הוא בברכות כ"ח א', ובאורו - סגרו הדלת, וכ"ה בב"ק קי"ב סוף ע"א.
והנה שני הפירושים אין מתבארים ברחבת. ולולא דבריו, הייתי מפרש, דהשם "גל" ג"כ מובנו גן, יען כי מצינו שהלמ"ד והנו"ן מתחלפין בנקל, מפני שהם ממוצא אחד, דטלנ"ת, מן הלשון, וידוע, שאותיות שהן ממוצא אחד מתחלפות. וכה מצינו בפ' דברים (ג' י"א) הלה היא ברבת בני עמון, תחת הנה היא וגו', ועיי"ש ברמב"ן, ובמנחת שי טרח בזה, ובאמת הוא פשוט כמש"כ. ובשמואל א' (כ"ז) אל פשטתם היום, תחת אן פשטתם, ושם (כ"א) דבר המלך נחוץ, ובתהלים (מ"ב) בלחץ אויב. ובירמיה (ל"ז) לשכת הסופר ובנחמיה (י"ג) נשכה בחצרות בית ה'. ורש"י לישעיה (ל"ג י"ט) כתב בבאור הלשון עם נועז, שהוא כמו עם לועז. והשם חלון (אשנב) עקרו חלול (מקום פתוח), ונתחלף בנו"ן. וראי' מכרחת דהשמות גן וגל אחד הם ממה שאמרו במ"ר כאן, תני בשם רבי נתן, גן נעול גל נעול, שתי פעמיים למה וכו', ואם שני שמות הם. מה קשה לו.