אור ברסלב
גשמי ברכה שיר השירים פרק ד

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

שיר השירים פרק ד

שיר השירים פרק ב

פסוק ד

בנוי לתלפיות במ"ר, תלפיות זה ביהמ"ק, ומהו תלפיות, אמר הקב"ה, אני הוא שעשיתיו לתל בעוה"ז אני הוא שעתיד לעשותו יפה לעוה"ב, ע"כ. ומתבאר, שדרשו תלפיות כמו תל יפות, בהפוך אותיות ממאוחר למוקדם, וזה הוא לתכלית זכרון הדרשה. ובפרשה הבאה (פסוק י"ג) בדרשה נוטפות מר עובר נביא כמה דוגמאות לסגנון דרשות בחז"ל עפ"י חלופי אותיות והעתקתם ממוקדם למאוחר וממאוחר למוקדם. וגם דוגמאות כאלה במקרא גופי'.

לתלפיות. ראה בהערתנו למגילת אסתר (א' ו') בפסוק חור כרפס,

פסוק ט

לבבתני. פירש משכת את לבי, עכ"ל, ולכאורה הוא פעל שאינו רגיל בצירופו. ואמנם נמצאו פעלים כאלה שנתקצרו בלשונם, וכמו בפ' לך ויאהל עד סדום, תחת ויט אהלו, ובפ' בא, וערפתו, תחת וכרת ערפו, ובשמואל ב' (טז) ועפר בעפר, תחת והשליך בעפר, ועוד כהנה.

פסוק יב

גן נעול, גל נעול פירש"י, גל, יש לפרשו לשון מעין, כמו ביהושע (טו), גולת עליות, וגם יש לפרשו לשון שער והוא לשון ארמי בתלמוד, טרוקו גלי, עכ"ל, והלשון טרוקו גלי הוא בברכות כ"ח א', ובאורו - סגרו הדלת, וכ"ה בב"ק קי"ב סוף ע"א.

והנה שני הפירושים אין מתבארים ברחבת. ולולא דבריו, הייתי מפרש, דהשם "גל" ג"כ מובנו גן, יען כי מצינו שהלמ"ד והנו"ן מתחלפין בנקל, מפני שהם ממוצא אחד, דטלנ"ת, מן הלשון, וידוע, שאותיות שהן ממוצא אחד מתחלפות. וכה מצינו בפ' דברים (ג' י"א) הלה היא ברבת בני עמון, תחת הנה היא וגו', ועיי"ש ברמב"ן, ובמנחת שי טרח בזה, ובאמת הוא פשוט כמש"כ. ובשמואל א' (כ"ז) אל פשטתם היום, תחת אן פשטתם, ושם (כ"א) דבר המלך נחוץ, ובתהלים (מ"ב) בלחץ אויב. ובירמיה (ל"ז) לשכת הסופר ובנחמיה (י"ג) נשכה בחצרות בית ה'. ורש"י לישעיה (ל"ג י"ט) כתב בבאור הלשון עם נועז, שהוא כמו עם לועז. והשם חלון (אשנב) עקרו חלול (מקום פתוח), ונתחלף בנו"ן. וראי' מכרחת דהשמות גן וגל אחד הם ממה שאמרו במ"ר כאן, תני בשם רבי נתן, גן נעול גל נעול, שתי פעמיים למה וכו', ואם שני שמות הם. מה קשה לו.

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה