גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
רות פרק ד · פסוק יב
אשר ילדה תמר ליהודה. יתכן דהעלו עתה לפני בועז את זכרון תמר ויהודה, כדי לחזק רוחו, כי אולי צר לו על האופן הבלתי נמוסי שנתקרבה רות אליו כמבואר בפרשה הקודמת (ז'), זכרו לו את תמר, שגם היא נתקרבה ליהודה באופן בלתי נמוסי, כמבואר בפרשת וישב, אך מפני שהיתה כוונתה לשמים הי' זרעה זרע קודש וברכה לבית ישראל, וכן יעלה ברות: