אור ברסלב
גשמי ברכה רות פרק ד › פסוק ז

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

רות פרק ד · פסוק ז

פסוק ב

שלף איש נעלו. רגילים אנו לפרש שם נעל - נעל הרגלים, אכן כאן תרגומו וטלע גבר ית נרתק יד ימינו. וי"ל בטעמו, משום דעל הרוב, כשנזכר שם נעל סמיך לי' שם רגל, כמו בפ' שמות של נעלך מעל רגליך, ובפ' בא, ונעליכם ברגליכם, ובפ' תצא, וחלצה נעלו מעל רגלו, וביחזקאל (כ"ב) ונעליך תשים ברגליך, וגם מלשון מחוט ועד שרוך נעל (פ' לך) משמע דמוסב על בתי רגלים, שהם נקשרים בשרוך, וכמו בישעיה (ה') ולא נתק שרוך רגליו, וכאן כתיב השם נעל בהתבודדות משם רגל:

ועם זה י"ל בטעמו שביכר לפרש נעל יד מאשר נעל הרגל, שעכ"פ אין הכרח מוכרח לזה, משום דמצינו שם נעל המורה על בוז וכלימה, כמו על אדום אשליך נעלי (תהלים ס' וק"ח). ושם בודאי מוסב על נעל הרגלים ובדרך בזיון, וכהוראת תחלת הפסוק, מואב סיר רחצי אשתמש ב' (כמו עם סיר רחיצה) על. אדום אשליך נעלי אסגור רגליהם בנעליהם, עליהם, וכן בחציצה. משתמשים בנעל הרגל לאות בזיון להנחלץ, מבואר בתורה. ולכן דעתו של בעל התרגום. שלא יתכן, שבדבר הנועד לבזיון ישתמשו לקנין בכבוד לאנשי כבוד:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה