גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
קהלת פרק יב · פסוק יב
עשות פרים הרבה אין קץ. פירש"י, אם באנו לכתוב אין אנו מספיקן עכ"ל.
ועם כל זאת הלשון אין קץ אינו רצוי כל כך. דזה מור רה שמכיון שאין קץ על כן אין כדאי להתעסק בחבור ספרים. וזה קשה. ומכבר פרשתי מאמר זה על דרך צחות ושעשועין דאורייתא. כי כידוע, דברי שלמה בכמה וכמה מקומות בספריו נאמרו במליצה חידית ובכונות נסתרות. ולכן אפשר לומר. דכאן בלשון זה טמונה כונה נסתרת ורעיון פלאי ונכבד:
והוא עפ"י מ"ש באגדה דחלק (צ"ז א'). אין בן דוד בא אלא בדור שיהי' כולו זכאי או כולו חייב. ובגמרא רה"ש (ט"ז ב') אמרו. דברה"ש שלשה ספרים נפתחים (בב"ד של מעלה) של צדיקים. של בינונים ושל רשעים. והנה מובן הוא. כי בדור שכולו זכאי יפתח רק ספר אחד, של צדיק וכן בדור שכולו חייב ג"כ יפתח רק ספר אחד, של רשעים. ונמצא, שקץ הגאולה יבא רק כשיהי' נפתח רק ספר אחד. או של צדיקים. בדור שכולו זכאי. או של רשעים. בדור שכולו חייב. אבל לא בעת שיפתחו שלשה ספרים. שאז מדרגות שונות בערך צדקת האנשים. צדיקים בינונים ורשעים:
ובמס' גיטין מ"ו א' אמרו, דסתם רבים הוא מספר שלשה. וזה שאמר כאן במליצה חידת:
עשות ספרים הרבה. בעת עשית ספרים הרבה. שהם שלשה. של צדיקים ושל בינונים ושל רשעים. אז אין קץ. כלומר, אז לא יוכל לבא קץ הגאולה. יען כי אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי הי' אז רק ספר אחד. של צדיקים. או בדור שכולו חייב ויהי' אז גם כן רק ספר אחד. של רשעים. אבל לא בדורות של שלש כתות של צדיקים ומבינונים ומרשעים שאז נפתחים שלשה ספרים. ה' יזכנו לקץ הגאולה בב"א: