גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
קהלת פרק ח · פסוק ח
ואין שלטון ביום המות. במדרש, אמר רבי לוי, קרוב לנ"ב פעמים כתיב והמלך דוד, וכיון שנטה למות כתיב ויקרבו ימי דוד (ולא המלך דוד) למות. מאי טעמא, משום ואין שלטון ביום המות. ע"כ. וכתבתי בתו"ת לפרש טעם דרשת חז"ל בפסוק דפ' שמות וימת מלך מצרים. שדרשו שלא מת ממש אלא שנצטרע. וביטא זה הכתוב בלשון וימת משום דהמצורע חשיב כמת (נדרים ס"ד ב'). (ונראה טעם ההשתוות. משום דדין המצורע לשבת בדד מחוץ למחנה (פ' מצורע). והיינו כמת השוכן מחוץ למחנה. ועל כן בתפלת משה על מרים בשעה שנצטרעה. אמר. אל נא תהי כמת):
והנה לא נתבאר יסוד לדרשה זו דוימת ענינו שנצטרע. ויתבאר עפ"י הדרשה שהבאנו ממדרש. דבשעה שקרבו ימי דוד למות שוב לא מתואר בשם "מלך". משום שאין שלטון ביום המות. ואם כן כש"כ בשעת מיתה עצמה. ואם כן קשה. איך כתיב וימת מלך מצרים. והו"ל לכתוב וימת פרעה. ולכן דריש. דהלשון וימת הוא רק על דרך השאלה למצורע. כפי שנתבאר:
י)
ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו וגו' אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות. - בתלמוד מס' גיטין (נ"ז ב') אמר, אל תקרא קבורים אלא קבוצים (בחלוף זמשר"ץ שהם ממוצא אחד, מן השינים). ואל תקרא וישתכחו אלא וישתבחו (בחלוף אותיות בכל"ם). והבאור הוא. דהרשעים מתנשאים לחטוא בכל קודש ומקדש מפני שרואים שאין נענשים בחטאם. ועל כן מתקבצים ומשתבחים במעשיהם. ובאמת סבת אחור עונשם הוא מפני שאם הי' הרשע נענש תיכף לעשותו הרע. וכמו סם המות המכלה את אוכלו תיכף. אז בודאי היו בני אדם נמנעים מלעשות רע. כמו שיראים מסם המות. ובאופן כזה הלא לא היתה הבחירה ביד האדם למעשיו והן הקב"ה הטביע את עולמו שחפצי שמים יהיו כולם ברשותו החפשי ובבחירתו של האדם. וכמ"ש. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ולכן הוא מאריך אף לעונשם. כדי שיחזיקו בבחירתם. וסוף עונשם לבא:
וזהו שאמר כאן. כי על כן מתקבצים רשעים ומשתבחים במעשיהם נגד כל קודש. יען אשר אין פתגם מעשה הרעה נעשה מהרה (פתגם הוראתו. פסק דין.
משפט חרוץ. כמו באסתר א' כ'. ונשמע פתגם המלך). כלומר שהעונש אינו בא מהר. ועל כן מלאם לבם לעשות רע. אבל באמת סוף העונש לבא: