אור ברסלב
גשמי ברכה קהלת פרק ז › פסוק כב

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

קהלת פרק ז · פסוק כב

פסוק יט

אשר גם את קללת אחרים. בעלי המסורה חשבו ומנו ארבע פעמים במקרא שבאה מלת הגוף לנוכח זכר בסימן נקבה "את" (בהשמטת הה"א. תחת "אתה"). וחשבו בפ' בהעלתך. ואם ככה את עושה לי. בפ' ואתחנן. ואת תדבר אלינו. ביחזקאל (כ"ח י"ד) את כרוב ממשח הסוכך. וכאן לפנינו. גם את קללת. והנה בשלשת המקומות הראשונים באו דרשות רמזיות לשנוי זה. וכאן לא נמצא כל טעם:

וקרוב לומר על דרך צחות. כי מכוין בזה לומר שטבע נשים לו לקלל. כאשר כן מצינו כ"פ בתלמוד מטבע הנשים בזה. כמו בשבת ס"ב ב' ושאשתו מקללתו. ובכתובות ע"ב ב' מקללת יולדיו.

ובגיטין ל"ה א' אמרה אשה אחת אפכוה לכורסי'. לשון קללה. ועוד כהנה:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה