גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
קהלת פרק ד · פסוק יז
שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים וגו'. בתלמוד באו כמה דינים נסמכים על פסוק זה ביחש שמירת טהרת הגוף בשעת התפלה (ראה בברכות כ"ג א' ובירושלמי ברכות פ"ד ה"ג ומגילה פ"א ה"ט). ויתכן, דדריש רגלך מענין הפסוק בשופטים (ג') ובש"א (כ"ד) אך מסיך הוא את רגליו. שענינו מפנה זבל הגוף. ואמנם רש"י ביבמות ק"ג א' פירש. מסיך את רגליו. שמטיל מי רגלים. אך זה קשה מאוד. דהא משנה שלמה ביומא (כ"ח א'). זה הכלל. כל המסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים. הרי מפורש דמסיך את רגליו מוסב על נקיון גדול והוא בעצמו פירש שם כן. וצע"ג: