גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
קהלת פרק ב · פסוק ג
ולאחוז בסכלות. במדרש. מהו בסכלות - בסכלנותא. ע"כ. כונת המדרש לתרץ חיך יתכן שיאמר קהלת שאמר לאחוז בטפשות ושטות. וגם כי הוא סותר עצמו תוך כדי דבור. שאמר מקודם לזה. ולבי נוהג בחכמה. ובכל ספר קהלת הובא השם סכלות במובן טפשות. כמו בסמוך פסוק י"ט החכם יהיה או סכל. יתרון לחכמה מן הסכלות (פ' י"ג) והרבה כהנה. ולכן מפרש המדרש דכאן המובן בסכלות - בסכלנותא.
והוראתו - בתבונה. וכן תרגומו של תבונה. בפ' תשא (ל"א ג') בחכמה ובתבונה - בחוכמתא ובסוכלתונה. וכן בפ' ויקהל (ל"ה ל"א) ובכמה מקומות. וכן מצינו בתלמוד מס' שבת (ל' ב') ששלחו החכמים לשלמה המלך לומר לו אן שכלנותך. כלומר. איה חכמתך. ובאה כאן המלה בלשון ארמית. וכמו השם פתגם (ח' י"א). והמלה חוץ ממני (ב' כ"ה): ומצינו כמה מלים שמובנם משתנה בארמית מאשר בעברית בהיפוך מוחלט. כמו השם קלס. בעברית. ללעג ולקלס. ובתלמוד קילוס - מקלסין משבחין. והמלה בסתר. בעברית - טמון. כמו ומפניך אסתר (פ' בראשית). הנסתרות לה' (פ' נצבים). ובארמית:
סתירה. במובן פזור. כמו הבונה והסותר (שבת ע"ג א'). בנין נערים סתירה (נדרים מ' א'). לא לסתור אינש בי כנשתא (ב"ב ג' ב'). והרבה כהנה: