אור ברסלב
גשמי ברכה קהלת פרק א › פסוק יא

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

קהלת פרק א · פסוק יא

פסוק ח

אין זכרון לראשונים וגו'. במדרש. אין זכרון לראשונים. זה דור המבול. וגם לאחרונים אלו אנשי סדום. ועל מי נאמר עם שיהיו לאחרונה. אלו ישראל. שנאמר (פ' במדבר) לאחרונה יסעו לדגליהם. ועוד במדרש: אין זכרון לראשונים אלו המצרים. וגם לאחרונים אלו העמלקים. ועל מי נאמר עם שיהיו לאחרונה - למחות את זכר עמלק לישראל. ע"כ. ובאור הענין. שרוצה לומר. שגם לראשונים (דור המבול ומצריים) וגם לאחרונים (אנשי סדום ועמלקים) לא יהיה להם זכרון עם אלה שיהיו לאחרונה חיים וקימים. שהם ישראל. - ויש להעיר שמכנה את הסדומיים ואת המצריים אחרונים. בעת שגם אחריהם יש שמות. ואנחנו רגילים להבין בשם "אחרון" - אחרון קצוני. שאין עוד אחריו. וכן מתבאר ממה שמכוין כאן הלשון שיהיו לאחרונה אלו ישראל. והם אמנם יהיו אחרונים קצוניים לשאר האומות:

אך באמת מצינו השם "אחרונים" שאינו במובן קצוניים. כי אם שניים להקודמים. והוא בפ' וישלח (ל"ג) וישם את השפחות וגו' ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים. ומתבאר דהלשון לאה וילדיה אחרונים אין אחרונים ממש. שהרי אחריהם באו רחל ויוסף. אלא כלפי הקודמים (השפחות וילדיהן) קרוים אלה אחרונים. ויתפרש הלשון אחרונים כמו אחרי כן". - וכן בפ' שמות. ואם לא ישמעו לקול האות הראשון והאמינו לקול האית האחרון. והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות ולקחת וגו'. הרי דאחרון לאי דוקא אחרון ממש. אלא כמו אחרי כן. כמש"כ. - וכן מצינו בתלמוד. במס נזיר (כ"א א') מי שאמר הריני נזיר ושמעו שנים ואמרו ואני. הותר האחרון וכולם אסורין. ומסיק בגמרא. מאי אחרון - אמצעי:

ומה מאוד יתבאר בנחת לפי הנחה זו הפסוק בחגי (ב' ט'):

גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון. וזה האחרון מוסב על הבית השני שבנה שלמה וגדולתו היא שעמד ת"ך שנה לעומת הראשון שבנה ת"י שנה). ואנחנו הן עתידותנו לראות בבנין הבית השלישי ב"ב. ואיך זה קורא לשני אחרון. אלא כמו שכתבנו דכלפי הקודם (הראשון) קרוי' השני אחרון. והיינו זה שאחר הראשון:

וכן יש לכוין עפ"י זה לשון הגמרא בפסחים צ"ו א'. במשנה דחשיב החילוקים שבין פסח מצרים (הראשון) לפסח דורות. ובגמרא חשיב כל פרט ופרט עפ"י מקורו בתורה. ואומר. זה נוהג בפסח מצרים ואין זה נוהג בפסח אחר. ולכאורה למה לא אמר ואין זה נוהג בפסח דורות. כלשון המשנה. אך רוצה בלשון זה לכלול גם את הפסח השני שעשו ישראל בשנה השנית. ולא רק הפסחים שבדורות הבאים אחריהם. ולכן אמר פסח אחר. דהיינו שני. ומה שלא אמר מפורש בפסח שני היא שלא לערב עם שם פסח שני המקובל לקרוא לזה שעושים הטמאים בחודש אייר בכל שנה [והערנו מזה בתו"ת]:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה