גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
אסתר פרק ח · פסוק טו
והעיר שושן צהלה ושמחה. כבר כתבנו למעלה בסוף פרשה ג' בפסוק והעיר שושן נבוכה, כי פסוק זה שלפנינו הוא אחד ממקראות קצרים הבאים במקרא לפעמים, ועקרו של פסוק זה הוא:
ויהודי עיר שושן היו צוהלים ושמחים, יען כי התושבים מאומות העולם שבעיר בודאי לא היו צוהלים לכל המאורע המתהפכת, כי אעפ"י שהכתוב מספר "כי רבים מעמי הארץ מתיהדים", אבל סבתו בצדו "כי נפל פחד היהודים עליהם", אבל לא מתוך שמחה ועליצות הנפש: