גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
אסתר פרק ז
פסוק ד
ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו. הרי זה מקרא קצר, תחת - ואלו להוות עבדים ושפחות נמכרנו, יען דהלשון כמו שהוא אפשר להבין שהקונים יהיו עבדים ושפחות. וכן בפ' תבא והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות, ג"כ צריך לפרש כמו שהסגנון קצר, וכמה מקראות קצרות באו במקרא וכבר זכרנו מזה למעלה בסוף פרשה ג' בפסוק והעיר שושן נבוכה, ומצינו כהאי גונא בישעיה (כ"ז) הבאים ישרש יעקב, תחת בימים הבאים. ובירמיה (כ"ה) תושע יהודה, תחת תושע ארץ יהודה, וכן בתהלים קי"ד, היתה יהודה לקדשו, תחת היתה ארץ יהודה:
וכן נראה לפרש על דרך לשון קצרה את לשון הפסוק בפ' בלק, מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל, והלשון "ומספר" אינו מבואר, ויתבאר, שהמלה "ומספר" מקוצרת מן "ומי ספר" ומקביל אל הלשון הקודם לו מי מנה. והשם "רבע" כנוי לתולדת המין, וכלשון הכתוב בתהלים (קל"ט) ארחי ורבעי זרית, שבאורו (בלשון נקיה) דרכי ומשכבי הרחבת:
פסוק ה
וכשר הדבר. השם "כשר" איננו בכל המקרא, זולת כאן ובקהלת (י"א) איזה יכשר. ונראה שמקורו מלשון ארמית משם "ישר", שכן בשופטים (י"ד ג') היא ישרה בעיני, תרגומו, היא כשרה בעיני, ושם (י"ז י') איש הישר בעיניו, תרגומו:
אנש דכשר בעינוהי, ובא בחלוף יו"ד בכ"ף, מפני שהם ממוצא אחד (גיכ"ק, מן החך) וידוע, דאותיות שהן ממוצא אחד מתחלפות לפעמים זו בזו: ונראה דמזה נתקבל השם "כשר" לכל דבר המותר באכילה, לומר, שאין בו עכוב לאכלו, וישר הדבר. ובתלמוד נקרא קורה (עץ כרות בספון הבית) בשם שכשירא' (עיין כתובות י"ז א':
אי דמיא עלייכו ככשורא, והושאל השם הזה לקורה, מפני שהקורה מקוצעת ביושר מכל עבריה, ובאה בארמית בכ"ף, וכמו למעלה מתרגום שופטים, ועיין בפ' וירא, בצל קורתי, תרגומו בטלל שרותי, וכמו בטל ישרותי, והכל אחד, כמו שנתבאר:
פסוק ט
ויקראו סופרי המלך בעת ההיא. בתלמוד מס' רה"ש (כ"ה ב'). על הפסוק בפ' שופטים, ובאת אל הכהן או אל השופט אשר יהיה בימים ההם, הקשו על יתור הלשון בימים ההם ואמרו:
"וכי תעלה על דעתך שילכו אל הכהן ואל השופט אשר לא יהיה בימים ההם, אלא ללמדך שיפתח בדורו כשמואל בדורו", ע"כ. והנה כזה יש לדקדק בפסוק שלפנינו ויקראו סופרי המלך בעת ההיא, וכי תעלה על דעתך שקראו סופרי המלך שלא מעת ההיא, ומה תלמוד לומר בעת ההיא:
ואפשר ליישב עפ"י מה שכתוב בערוך (ערך נקראין) בשם ברייתא דר' אליעזר, שבניו של המן היו סופריו של המלך (ובודאי מצאה הברייתא מקור לזה, ואנחנו לא נדע), והסברא נותנת, שלאחר ששפך המלך כל חמתו על המן ואחרי שנתלה ואחר כל הדברים. והמאורעות שבענין, הסברא נותנת, שהוסרו בניו מפקודת כבוד כזה להיות סופרי המלך, והוקבעו אחרים תחתיהם, וזה מרומז כאן בלשון סופרי המלך אשר בעת ההיא, שהוקמו בעת ההיא ולא. אלה שהיו עד כה: