אור ברסלב
גשמי ברכה איכה פרק ה › פסוק יג

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

איכה פרק ה · פסוק יג

פסוק יב

בחורים טחון נשאו. במדרש דריש, טחון לשון נקיה הוא, וכמו שנאמר (שופטים ט"ז) ויהי טוחן בבית האסורים (מוסב על שמשון), ע"כ. וענין הטחינה הוא רמז לזיווג טבעיי, ויחש פעל זה לטבע זה, י"ל עפ"י תרגום יונתן בפ' תצא (כ"ד ו') על הפסוק לא יחבול רחיים ורכב, תרגם: ולא יהוון איסורין כלין וחתנין (כלומר, שהבעל חוב לא ימשכן כלות וחתנין (כמנהג האומות בימים ההם). ופעל "טחן" מקביל לרחיים, ומזה מליצת התלמוד על נשואי אשה "רחיים בצוארו" (קדושין כ"ט ב'). ועיין מש"כ בבאורנו לקהלת (א' ב') בפסוק הכל הבל:

ויש להעיר על שלא הביאו במדרש סמך לפעל טחן לענין זה מפסוק באיוב (ל"א) תטחן לאחר אשתי, והוא יותר מכוון למה שרצו לפרש:

ובענין הלשון בשמשון, שהבאנו למעלה, ויהי טוחן בבית האסורים, מבארים בגמרא מס' סוטה (י' א'), שהפלשתים הביאו את נשותיהם לשמשון כדי שתתעברנה ממנו ובניהן יהיו גבורים כמהו. ומהרש"א שם תמה, מה הכריח לחז"ל להוציא לשון הפסוק ויהי טוחן בבית האסורים מפשטי', שהעמידוהו להיות טוחן ברחיים:

ופרשתי עפ"י המבואר במס' ב"ק (פ"ח ב') דחיגר אינו יכול לטחון ברחיים, מפני שהמלאכה דורשת תנועה תכופית ומהירית ברגלים, ובמס' סנהדרין (ק"ה א') אמרו, חיגר בשתי רגליו הי'. ואם כן בהכרח אי אפשר לפרש טוחן ממש, אחרי שלא הי' מוכשר לזה, ולכן הוציאוהו לדרשה:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה