גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
איכה פרק ד · פסוק יג
מחטאת נביאיה מעון כהניה. מפרש במדרש, שהפירוש מחטאת נביאיה מעון כהניה, שהרגו את נביאיה וכהניה, ויתכן, דעל כן נראה לו לפרש כן ולא מחטאת שעשו נביאיה וכהניה, משום דבאמת היו אז כל העם חוטאים ואין טעם לפרוט פרטים, ולכן מפרש, מחטאת נביאיה ומעון כהניה שעשו בהם שפטים והרגום:
ומה שתפס בנביאים לשון חטאת ובכהנים לשון עון, י"ל עפ"י המבואר במס' יומא (ל"ו ב'), דחטאת ענינו שוגג, ועון היינו מזיד. וידוע, דבעת שקודם החרבן עמדו כמה נביאי שקר להטעות ולהתעות את העם. וזה מבואר בכ"מ במקרא ובתלמוד. והנה בעת הריגת נביא הי' אפשר עוד להפך בזכות ההורגים, ששוגגים היו, מפני שחשבום לנביאי שקר, שמיתתם במיתה, כמבואר בתורה (פ' ראה), אעפ"י דקמי שמיא גליא ועל כן כתיב מחטאת נביאיה (וכהפירוש שלמעלה, שהרגו את נביאיה) אבל בכהנים לא שייך מחשבה זו, כי הכהנים העובדים במקדש מיוחסים הם, מזרע אהרן הכהן, ואין כל ספק במעלתם (וכמ"ש (קדושין ע"ו א') אין בודקין מן המזבח ולמעלה), ועל כן ההרג בהם יחשב למזיד ולכן כתיב בהם מעון כהניה, שהוא מזיד, כמו שכתבנו: